גינה אורגנית חדשה - התייחסות נכונה

[ראובן אורן]

הדברים שנכתבים כאן, מתייחסים ל 2 אפשרויות של 'גינה חדשה':

א. כל מי שמכונן ו'מפעיל' גינה שהוזנחה ולא טופלה הרבה שנים

למעשה, מדובר באדמה במצב מעולה! אדמה שבה צמחו צמחי בר שונים בלי שמישהו 'הפריע' לה, ועל כן מדובר באדמה משובחת, במצב הכי טבעי והכי טוב שיכול להיות.
צמחי הבר שגדלו בה, הפעילו מחזוריות של העלאת מיקרו-אלמנטים מהשכבות העמוקות ועם התפרקותם של צמחי הבר העונתיים, על פני השכבה העליונה, היא הוטענה בכל אותם יסודות חשובים הנמצאים בד"כ בעומק גדול באדמה - יותר מה 30-60 ס"מ הנדרשים בד"כ, לירקות הגינה השונים שאנו מגדלים.

הכשרה של גינה כזו, לא דורשת זיבול ודישון ראשוניים כמעט, אלא רק טיפול בדיכוי העשבייה הותיקה וביצוע 'חיטוי תרמי' לחיסול הזרעים הרבים שהצטברו בה.

ב. מי שנכנס לבית חדש עם גינה חדשה שלא גידלו בה עדיין שום צמח

מדובר באדמה רווית מינרלים. מאחר ואדמה היא למעשה 'שחק סלעים' הרווי במינרלים שנצברו בו עם פעולת השחיקה וההמסה רבת השנים. אדמות אלו הן בד"כ אדמדמות ('חמרה', 'טרה רוסה', 'מיזי אחמר') אבל קיימות גם אדמות בהירות כמו 'לס' או 'חוואר' שלא צברו מסביבתם מינרלים 'צבעוניים' כמו ברזל ועל כן אין להן את הצבע האדמדם. וישנן כמובן האדמות ה'כבדות' - 'אדמה שחורה' או חומה הנמצאת בד"כ בעמקים והיא אדמת סחף מאוד ותיקה וכמובן שמכילה גם כמות גבוהה של מינרלים, מאחר והגיעה מההרים שמעל לעמקים ועשירה בחומרים אורגנים ואנאורגניים.

אדמה כזו, שהובאה לגינתכם החדשה ופוזרה בה, מכילה בד"כ, מעט מאוד חומר אורגני, אם בכלל. אם מדובר בקבלן טוב ואיכותי, הרי שיש סיכוי שמדובר ב'אדמת עומק' שאינה מכילה זרעים רדומים. אדמה כזו דורשת התייחסות אורגנית פרטנית של הצנעת חומרים אורגניים - 'קומפוסט' כדי לעורר אותה מהבחינה האורגנית המתמשכת והרוטינית - הפיכתה לסביבה נעימה ועשירה למיגוון המיקרואורגניזמים האמורים לחיות בה בסימביוזה מורכבת כמו שאדמה אורגנית, צריכה להיות.

---

ועתה לחלק החשוב ביותר של הנושא - שימור רוטיני של חיוניות האדמה.

בעלי גינות חדשות, כאלו ואחרות (מסוג א או ב ) ירוו הרבה נחת בשנתיים שלוש, הראשונות של הגינה האורגנית שלהם. כל הירקות יגדלו לתפארת, מחזור אחר מחזור.
אבל לאחר כשנתיים, במידה ולא נשמרה 'רוטינה אורגנית' נכונה, תחל ירידה איטית, אבל משמעותית, באיכות ובכמות של התוצר הגולמי מהאדמה. זאת מאחר והאדמה החדשה, מכילה כמות יפה אבל מדודה של מינרלים שאותם צורכים הגידולים השונים ולמעשה מדללים את האדמה מהמינרלים.

על כן, על אף העושר הנפלא של התוצרת הרבה והאיכותית מהגינה החדשה, בשנתיים הראשונות, חשוב להכניס לראש את העובדה הזו של 'הטענת האדמה מחדש' כרוטינה קבועה.
משמע:
1. כל החומר האורגני שאיננו צורכים - גזם, שארייות, עלים וכן עשבייה שונה הגדלה עדיין, חייב לשוב לאדמה בכל צורה אפשרית - אם כקומפוסט מייצור עצמי, אם כהומוס מתולעים אדומות ואם כחיפוי לערוגות ההולך ומתפרק לו לאיטו.

2. לתת לאדמה לנוח - סיימתם מחזור גידול אחד, תחחו את האדמה, אוררו אותה ותנו לה לנוח לפחות שבוע ימים - רצוי שבועיים. התיחוח / קילטור יעשה לשכבת הקרקע העליונה - כ 20-30 ס"מ בלבד ואם האדמה נראית ומורגשת קצת יבשה, להשקות אותה בהמטרה, כמו גשם, כדי לעורר אותה לפעילות ביוטית של האורגניזמים שבתוכה.

---

יהיו כאלה שיחלקו על דברים אלו בטענה ש..'זרענו ושתלנו ירקות מסוגים שונים בלי להמתין ובלי לתת לאדמה לנוח.., והכל 'ממשיך' לגדול ו..המון !'. כמובן שזה לא נכון כי ההבדלים בתנובה, משמעותיים, אבל איטיים, כי לצמחים ולאדמה יש את הקצב שלהם ואם לא מקפידים על הרוטינות של 'השבת החומר האורגני לאדמה' ומתן 'תקופת התאוששות' לאדמה שנוצלה, ההשפעה הראשונית שתיראה לעין, היא בהופעה של מזיקים על הירקות ואז.. תחושה של 'נפילה'. כי המזיקים יגיעו לצמחים חלשים הגדלים באדמה חלשה - כי זה תפקידם !