כאן נעים

גילעד כתב:הבנתי.
כלומר אם יש 10 יציאות טיפטוף (אחרי כמה ליפופים של הצינור) = 20 ליטר בשעה, אז פעמים בשבוע זה נראה בערך נכון.
אולי אני אוסיף כמה טפטפות נעץ של 8 ל/ש.
האם המינון הזה נכון גם לשאר העצים? הדרים למשל?

לגבי הפצעים השחורים על הפרחים? זה קשור להשקייה או זה תוצאה של כנימות? (כאמור ריססתי בסבון אתמול). מה ההמלצה כעת?

ושאלה אחרונה - לגבי הרשת נגד מזיקים, האם זה עוזר לרימון או רק להלביש שקיות על כל פרי.

כן, אפשר לנעוץ בצינור 'טפטפות נעץ' עם ספיקה גבוהה.
צריך צלחת והצינור טפטפת יהיה מושקע בהיקף הצלחת שהוא החלק העמוק של הצלחת. את הצלחת ממלאים בחיפוי

כן, זה מינון בסיסי ונכון לכל העצים - עץ בן 5 ומעלה - 40 ליטר לשבוע ב 2 מנות

לא יכול לאבחן מרחוק את הסיבות ל'פצעים בפרחים'. העץ צמא ונמצא ב'עקה' ועל כן הוא חלש וסובל מכל מזיק אפשרי.

לשם מה ריססת סבון?

צברי נוגן כתב:עץ רימון בן 4 שנים לא צריך השקייה (לפחות לדעתי-כך אני נוהג עם הרימון שלי)
אצלי הוא מניב עשרות רימונים גדולים אדומים וחמצמצים ומשנה לשנה התנובה
רק עולה והוא לא מקבל טיפת מים חוץ מגשמי החורף, לדעתי השנה אנחנו נעבור
את ה-100 רימונים.

כל עץ שגודל נכון ב 4 שנותיו הראשונות, יהיה עצמאי מבחינת השקייה
ואדגיש.. 'שגודל נכון' = הושקה נכון !
העץ הזה מקבל ליטר או 2 ליטר בשבוע..
לא בכדי נופלים לו הפירות

כמו שרואים בתמונות יש לי אבני דריכה מוקפות בסיגלית אוסטרלית.
וכמו שרואים בתמונה, כל שנה אותו דבר, מתישהו בתחילת/אמצע הקיץ יש אזורים שמתייבשים ומתים, זה פחות או יותר אותם אזורים כל שנה. יש השקייה ואני לא משקה יותר מדי, בשיא הקייץ פעמיים בשבוע. זה ממש קטע מוזר.
בסתיו אני מוציא קצת מהאזורים היפים ומעביר ליבשים וזה מתחיל להתמלא מחדש עד הקיץ הבא.

הצעות?

גלעד, סיגליות צריכות דווקא השקייה רבה...
ממליץ לנסות להשקות בקיץ לפחות יום אחד נוסף,
אפילו כל יום ותראה איך הם נשארים ירוקים כל הקיץ

בהמשך לדברי נוגן

אחת מה'סיסמאות' הנדושות שלי היא - 'התשובה נמצאת באדמה'
הגינה שלך היא לא בית הגידול הטבעי של הסיגלייות. אתה הבאת אותן לשם ורוצה שיגדלו שם, על אף שהקבלן שבנה את הבית, לא כל כך התחשב במאווים שלך
והטמין והצניע באדמה, 'כל מיני דברים' וכמובן 'אדמה גינונית' כפי שמצא לנכון, בלי להיות בוטנאי

המשפט - 'הצמח הנכון במקום הנכון' ('. גלאון או ר. פאוקר ?!) הוא כלל מוביל לטיפוח הגינה היפה שלנו
ואם האדמה לא מתאימה לצמח מסויים, יש לטפל בה, לפנק אותה ולשפר איכותה ע"י הוספת 'חומרים טכניים' (קומפוסט, חיפוי..וכו')

בינתיים, ממליץ, בהמשך לנוגן, להניח בחלקים ה'מסכנים', צינור השקייה שיטפטף באיטייות שעה שעתיים, במרכז כל אזור בעייתי. זה כבר יסייע לשפר את המצב.

בוקר טוב
כל האדמה בגינה שלך בהירה
מהו החומר הכהה יותר באיזור הזה ?

ראובן, בנוגע לסיגליות, מכיוון ששורשיהם לא עמוקים יחסית,
אני מאמין שהבעיה היא לא באדמה אלה דווקא בהשקייה,
מדובר על צמח יחסית עמיד לסוגי קרקעות שונים, אצלי הוא צמח יפה
בחמרה, טרה רוסה, רנדזינה, צל מלא או שמש מלאה (אבל הוא לא שרד את הצבים והתרנגולות שלי )
לכן, ברגע שהאדמה תהיה תמיד לחה הוא יוכל להשריש בקלות ולשרוד יותר טוב,
בנוסף, גלעד שים לב שהחלקים ששרדו נמצאים בעיקר סביב האבני מדרך בצד הקרוב למדרכה,
לדעתי זה מהסיבה שפשוט הצמחים שגדלים מהצד השני שלחו שורשים והם יונקים את המים שהסיגליות
אמורות לקבל.

...על כן הוספתי להשכיב שם, לשעה שעתיים, צינור מטפטף באיטייות...

תודה.
לגבי האדמה, הכהה/שחור זה סיגליות מתות.

גילעד כתב:תודה.
לגבי האדמה, הכהה/שחור זה סיגליות מתות.

גלעד
ראשית אומר כל הנאמר לעיל חשוב

אוסיף מנסיוני עמה .

היא מאוד מפונקת
כאשר נוצרו קרחות כאלו אצלי
צפיפות השורשים היבישם ןקרקע מהודקת מדריכות
מפריע לה במיוחד בהתחדשות וביסוס

על כן בנוספ לנאמר לעיל
כדי לפתור נושא זה
אני מתחחת מאווררת שטח
בעומק של כ 25 סמ לפחות
מוציאה שורשים התופסים נפח רב
מדשנת בקומפוסט גובה של 5 סמ
ובהומוס מתחחת שוב לערבוב ומשקה ברסס.

שתילות והשקיית רסס מועילה לה מאוד
ללא דריכות עליה עד לביסוס

אולי אפילו יועיל
להוסיף 2 אבני מדרך באיזור זה .


אורנה

תודה אורנה על התשובה המפורטת.

האם כדאי להוסיף אפר עצים מקמין לערמת הקומפוסט (אם כן באיזה שלב?) ? או שיש שימוש יותר "נכון"?
תודה.

בוקר טוב
אפר עצים (מקמין) מכין כמויות סולידייות של זרחן ואשלגן
מתאים להוספה רוטינית לאדמה מתחדשת ובמיוחד לטיפול בעצים עם 'מחלות עלים' - כנימות.. וכדומה
אז, דבר ראשון, שמור לך בצד כמות נאה, לאפשרות של תחילת 'מחלות עלים' באביב ואז.., לצלחת העץ, במינון של - שכבה בת כ 4-5 ס"מ ו...להצניע באדמה או בחיפוי ששם.

ולגבי ערבוב עם קומפוסט.., כן, זה אפשרי אבל רק לאחר שהקומפוסט ממש מוכן וכבר מאוחסן, כדי שלא להרוג את המיקרוביוטה הרוחשת בקומפוסט.

אני לא נוהג כך.. אני נוהג לתת לקומפוסט המוכן לכאורה, גם לעבור תהליך של 'הבשלה' - ממשיכה שם פעילות מיקרובקטריאלית רבה והחומר הולך ומשתבח - הכנסת אפר, מעכבת ועוצרת..

תודה! ועוד שאלה...
בשיטוט במזבלה מצאתי היום את זה...
האם מתאים לקומפוסטר? המידות בערך: 30X200 ס"מ

שבוע טוב
לא
השיטה הנהוגה כן היא ללא 'קומפוסטר'
אלא, מאכסימום מסגרת דקוראטיבית יותר התוחמת את 'ערימת הקומפוסט' המונחת כמובן על האדמה.
כך נוח וקל לבצע פעולות פשוטות כמו ערבוב הערימה.
בארגז הצר שמצאת, לא תתבצע קומפוסטציה טובה בגלל המידות הקטנות.

יתאים אולי כ'אדנית' לגידיל צמחי תבלין וכדומה

הבעיה היא ה-30 ס"מ שיקשה בהמשך על עירבוב הערמה והקמת ערמה חרוטית.
אם אתה טוב עם כלי נגרות תהפוך את זה למסגרת של 100 על 100 ס"מ (לחתוך את ה200 לשניים ולזרוק את ה-30ס"מ).
או שתחליף את הקרשים של 30 ס"מ בקרשים ממוקר אחר (באורך 70-100 ס"מ).
זה יתן לך 100 על 200 שמאפשר 2 ערמות סימולטנית: אחת לתוכה זורקים חומר חדש והשניה מבשילה ללא הוספת חומר חדש.
אגב, לא ציינת את גובה המסגרת; נראה 30-40 ס"מ שזה בסדר.

שלום לכולם, מזמן לא ביקרתי. התגעגתי... קראתי שוב שירשורים רבים - פשוט מדהים כמות המידע באתר. זה אינסופי!

לעצם העניין... שוב הדשא.

כשאני רואה כתם בדשא, אני ישר חושב על פרודניה. הפעם הכתם נראה אחרת, הסתכלתי מקרוב וזה אכן משהו אחר. התמונות ידברו... מה אומרים המומחים?
מידע נוסף: זה כתם בגודל של מטר באמצע הדשא, במקום חסר "ייחוד" כלשהו (מבחינת השקייה, צל, קרבה לצמח אחר, דריכה וכו').

צפרא טבא..

מה הגורם ל'דבר הזה' ?!
יכולות להיות הרבה סיבות.. :
העוזרת שופכת שם את הדלי של הספונדג'ה?!
מישהו עשה איזו עבודת צביעה באזור?

כי הדשא לא 'אכול' וגם הצבע הלבן הזה, לא נראה כמו פטרייה.. ו.. הקצוות של הדשא, לא חתוכים יפה, אלא 'קרועים / שבורים'..
אז.. להלן הצעותי
א. הגיע הזמן להשחיז את להבי 'מכסחת הדשא' -לא מסובך. קלי קלות אפילו עם שופין ולא צריך אפילו לפרק את הלהב, מספיק להטות את המכסחה
ב. תנמיך לפעם אחת את גובה הכיסוח ועבור על המדשאה כולה.
ג. מעבר לאיסוף הכסחת בסל, לאחר סיום הכיסוח, עבור על הדשא עם מגרפת עלים ו'סרק' אותו כדי לאסוף את כל הכסחת הדקה שנותרה שם - תתפלא איזו כמות תאסוף !
* ראה בארכיב - 'לסרק את הדשא'
ד. בסיום הכיסוח הזה, הרם את הלהבים ב 2 דרגות לכיסוחים הבאים - דשא יותר גבוה = יותר שטח של 'קולטני פוטוסינתזה' = דשא בריא וחזק יותר.

ותזכורת וכמה הדגשים לגבי הדשא
1. משקים אותו רק בבוקר !!!
2. הרציונל הקלאסי - השקייה של כ 30-40 דקות פעם בשבועיים כן, אפשר גם פעם בחודש !! אבל זה דורש להרגיל את הדשא לכך, לאט לאט
(ואז.. יופי של דשא בריא, הצומח ירוק, יפה ו..איטי עם כ 2-3 כיסוחים לאורך הקיץ. נשמע בדיוני?! נכון, אבל זה עובד)
3. לא משקים לאחר הכיסוח !!! מכסחים ..נאמר .. אחה"צ .. נותנים לו לרפא את פצעי הכיסוח (ככל שהלהבים חדים יותר, החיתוך / כיסוח נקי יותר) ו..משקים רק למחרת בבוקר.

עשיתי קצת סדר בעניינים?!

ראובן אורן כתב:שבוע טוב
לא
השיטה הנהוגה כן היא ללא 'קומפוסטר'
אלא, מאכסימום מסגרת דקוראטיבית יותר התוחמת את 'ערימת הקומפוסט' המונחת כמובן על האדמה.
כך נוח וקל לבצע פעולות פשוטות כמו ערבוב הערימה.
בארגז הצר שמצאת, לא תתבצע קומפוסטציה טובה בגלל המידות הקטנות.

יתאים אולי כ'אדנית' לגידיל צמחי תבלין וכדומה

יש לי קומפוסטר כזה שמחלקים מהמועצה האזורית, ואני מאוד ממליץ על חלוקת הקומפוסטר, בטוח יש כמה יהודים בדרך שעושים כסף מהעניין, אבל בשביל הקומפוסט עצמו? הוא לא קשור לכסף ולכן הוא אינו שש לקומפוסטר. עשיתי בעבר קומפוסט בקומפוסטר, זה לוקח המון זמן, והוא גם לא יצא כמו שצריך.

מאז שהתחלתי לעבוד עם ערימת קומפוסט בשיטה שלמדתי מראובן, פלאים. לפני שבוע פלוס התחלתי ערימה חדשה, והיא כבר עובדת לא רע. ממליץ לך על השיטה הזו.

ואוסיף ואחדד
עם "קומפוסטר מפלסטיק" כזה שמחולק או נרכש - 'כתר פלסטיק' ודומיו.. לא יוצא קומפוסט !
כן, כמו שכתב דובי.., אחרי כ 7-8 חודשים.. יוצא 'משהו' ..

זאת מול ההבטחה שלי (ואני עומד מאחוריה !!) לקומפוסט מוכן ומושלם, לאחר חודש - 30 יום! מרגע הפסקת הזרמת חומר חדש לערימה.

יש לכם, קיבלתם, 'נפלתם' עם קומפוסטר פלסטיק? לא נורא. זה יופי של כלי לאיסוף ואגירה ראשונית של החומר האורגני מהגינה ומהמטבח - עורמים בפנים ב'שכבות סירוגין', כמובן
ואז, כשרוצים להתחיל, או כשהוא מלא, מרימים אותו ומעבירים אותו למקום חדש (מומלץ בין 2 עצים..) ומטפלים בערימה כמו שמוסבר בארכיב הפורום. ואז.. הכל 'טס'