כאן נעים

לדעתי החורים בתוף של מכונת כביסה קטנים מדי, אבל זה כנראה עובד.
אני נשאר עם התוכנית המקורית שלי.

רק לשם ההבהרה, לא מדובר בתוף של מכונת כביסה, אלא בחבית פח גדולה, שהוסרו ממנה חלקים נרחבים ובמקומם הונחה רשת.
החלקים שנלקחו ממכונת הכביסה הם המנוע, המיסב עם בית המיסב והמסבך התומך, הציר, הפולי והרצועה...

מחכה לראות תמונות מהתכנית המקורית

עברתי על טבלת הזריעה\שתילה, לגבי החציל רשום מרווח בשורה 170 ס"מ ובין השורות 5-8 עם פסיק מעל ה- 5 שלרוב מסמל רגל - FEET, שזה יוצא 150-245 ס"מ.
הייתכן, נראה לי קצת מוגזם לא ?

לא, משהו 'מקולקל' שם..
מירווח שתילה בערוגה כ 60 ס"מ בין שתיל לשתיל
בין שורה לשורה כ 50 ס"מ

בגינה שלושה גדמי תאנה שהיו פעם עצים מפוארים והותקפו קשות ע"י יקרונית התאנה, עד כי נאלצתי לכרות אותם כליל מחשש להתמוטטות (החשש היה מוצדק בדיעבד, הגזעים בחלק התחתון נראו כמו מסננת, מעל 50% תעלות).

כעת אני מעוניין להוציא את הגדמים מהאדמה (שניים מהם עדיין חיים ומוציאים ניצנים).

טרקטור\בובקט זו לא אופציה, חפרתי מסביב לאחד מהם במטרה להגיע לשורשים ולקטום אותם, אך גם בעומק של 70 ס"מ אני עדיין לא רואה את שורשי הרוחב.

רעיונות יתקבלו בברכה.

אני ממליץ להרוג סופית את הגדמים, לכסות בקומפוסט ולחכות שירקב, זה לא הדרך הכי מהירה אבל היא דורשת הכי פחות חפירות בורות

אפשר כמובן להזמין צוות מיוחד עם מכונה מיוחדת שיודעת לרכון ולכרסם את בית השורשים.. אבל זה יקר.

הרעיון הכללי הוא למנוע מבית השורשים לראות אור! לכסות בחומר אטום לאור - פח או ניילון שחור עבה, או.. ברזנט.. ומדי פעם, כשיש לך מוטיבציה, לחפור בבית השורשים, להרטיב היטב ולכסות שוב.
עם סבלנות, זה יצליח. כשתראה שלא יוצאים יותר חוטרים או נצרים, סימן שהצלחת ואז, כמו שגיא הציע, לאחר החפירה בגדמים, למלא בקומפוס קנוי! ולתת לזה להתפרק ולשתול שם, משהו אחר

לא הצעתי כלום
התכוונת לגיא חחח

שגיא כתב:לא הצעתי כלום
התכוונת לגיא חחח

רק 'קפצה' לי ה'ש' ו.. איזה בלאגן..

הבעיה שאחד מהם תקוע באמצע שטח שאני רוצה להכשיר לערוגות גידול ירקות.
חשבתי אולי להבעיר מדורה בבור שחפרתי כך שהגדם יאכל, אח"כ אני מאמין שהוא כבר לא יצליח להתאושש מעומק 70 ס"מ.....
מה אתם אומרים ?

כן, אתה יכול לנסות. חכה שייתייבש קצת, אם ירד אצלך גשם
תעשה בינתיים, 'חפירה ארכיאולוגית' מסביב לגדם לפינוי אדמה
אל תעשה מדורה רחבה מדי, כדי שלא 'לצרוב' יותר מדי את האדמה. אם יש לך איזשהו מיכל עגול ('חצי חבית') בלי תחתית, זה יתאים כדי למקד את המדורה
אפשר גם להשתמש ב'פחמים' כדי להגביר את העוצמה ובכלל, להשתמש בפיסות עץ קטנות להגברת האפקט.

בדיוק על זה חשבתי

ראובן אורן כתב:כ
אל תעשה מדורה רחבה מדי, כדי שלא 'לצרוב' יותר מדי את האדמה.

ראובן המשפט הזה עניין אותי -
אדמה שהיתה עליה מדורה היא בעייתית מבחינת גידול צמחים לאחר מכן?

כל היצורים החיים מתים, ולכן ההתאוששות תהייה ארוכה - אך אפשרית (לפי דעתי)
בטח יש גם כל מיני דברים שקורים לדברים באדמה - לא שאני יודע

עריכה - האנשים שגרו ביערות הגשם, שרפו עצים ביער כדי ליצור ׳ביו-צ׳אר׳ ועל האדמה גידלו גידולים

אז... די התבלבלתי - מישהו יכול להוסיף

רונית מ כתב:

ראובן אורן כתב:כ
אל תעשה מדורה רחבה מדי, כדי שלא 'לצרוב' יותר מדי את האדמה.

ראובן המשפט הזה עניין אותי -
אדמה שהיתה עליה מדורה היא בעייתית מבחינת גידול צמחים לאחר מכן?

לא מדוייק. תלוי בעוצמת האש
כידוע, בהרבה מקומות, כמו אפריקה, מעודדים לעיתים דליקות שטח אם הן לא פורצות לבד, כדי לעודד ולזרז נביטה של 'דגניים' לטובת אוכלי העשב ב'בוש'.
כמובן שמדובר בבעירה שטחית ומהירה המכלה את עשבי הבר במהירות ו'טסה' הלאה. כבר למחרת !! רואים הצצות ירוקות וחדשות.

מדורה של ממש, בגינה או בכל שטח , גורמת לחום רב המתרכז באזור קטן ומשמיד 'ביוטה מקומית' לעומק די גדול וכן משמיד חומר אואגני הנמצא באדמה. הבראת האדמה ושיקומה, היא די ארוכה עד להשבת האורגנייות והביוטה הסימביוטית אליה. האדמה מתקשה והשלשולים בורחים ממנה וכו'

בתחילת הגינה שלי, לא מיהרתי (היא הייתה אז הרבה יותר גדולה כמובן, לפני כל ה'קיצוצים') והשקיתי הרבה במהלך הקיץ עד שכל הזרעים הנסתרים נבטו והיה שם ממש ג'ונגל ענק שלאחר שייבשתי אותו, הדלקתי אותו וכולם בערו מהר והאדמה כמעט ולא ניזוקה. אחרי כן, הפכתי והפכתי והחדרתי הכל לאדמה ו.. היא החלה לחיות מהר

מנסיוני מאוד מסובך לשרוף גדם, בעיקר אם הוא לא עמד המון זמן והתייבש, כמובן תלוי בגודל אבל זה גדם לא בינוני ומעלה יכול לקחת לך כמה שעות טובות ועדיין לא תשמיד את הכל.
ואני ממליץ לפזר קומפוסט על כי הוא יאיץ את הפירוק, לא בשביל לדשן את האדמה בשלב הזה.

לפני 15 דקות נכנסתי הביתה אחרי שסיימתי לטפל בשלוש חלקות אדמה חדשות שאני מכשיר.
הפעם השתמשתי במתחחת שהושאלה מחבר.
מכשיר מדהים !!!
לא ידעתי כמה זה מוצלח, אני חייב להשיג כזו לעצמי, אבל המחירים......
את החלקות כבר הפכתי פעמיים עם הקילשון, אך המתחחת עושה עבודה מדהימה בפירוק גושי האדמה ועירבוב אחיד של הקומפוסט, ובנוסף היא "מעיפה" אבנים החוצה כך שדי קל לנקות את החלקה מאבנים.

בגינה שלי ישנם מספר סוגי אדמה :
מקומית שחורה עם טונות של אבני גיר - זה הבסיס.
חלק מכוסה בשכבה של 20-60 ס"מ חמרה אדומה שהובאה ע"י הקבלן בתקופה שלא הבנתי מימיני ומשמאלי....
וחלקה מכוסה בשכבה של 0.3-2 מטר אדמה שחורה, גם מהסביבה אך נקיה מאבני גיר, זו תוספת בעקבות רה-אירגון של של הגינה שבוצע לפני מספר שנים.

החלקה עם האדמה השחורה היתה ללא שימוש לחלוטין מאז שהאדמה הונחה, בזמנו פיזרתי עליה שכבה של כ-10 ס"מ רסק עצים, ועוד היא צברה שכבה מכובדת של עלים מהעצים שבגינה.
כשהתחלתי לעבוד עליה, שמתי לב שבאופן יחסי היא רכה (אחרי השקיה כמובן) כמו כן שכבה של קומפוסט שנוצר באופן טיבעי ללא מגע יד אדם (בטח לא שלי ).

אני חושב שאף הבחנתי באיזורים מסויימים במיקוריזה ? (הפטריה הלבנה שראיתי פה בפורום איפה שהוא).
כמו כן החלקה שורצת אלפי רמשים מכל הסוגים, שילשולים (שכאב לי הלב לעבור עם המתחחת בגללם) "אורי כדורי" ועוד כל מני שאני רואה בד"כ בערימת הקומפוסט.
לדעתי החלקה תהיה "להיט" לצמחים שאגדל שם.
כמובן שהוספתי כמות מכובדת של קומפוסט, כ- 25 ליטר ל -1.5 מ"ר ולעומק של 30-35 ס"מ, רוב החלקה מאוד פריכה, אך באיזורים מסויימים האדמה מעט חרסיתית, בכוונתי להוסיף שם קומפוסט עד שאחוש שהמרקם מתאים.

החלקה השניה, זו חלקה עם אדמת חמרה, בעומק של 20-30 ס"מ (מתחת יש אדמה מקומית).
החלקה הזו עם אדמה "מתה" לחלוטין, שום דבר לא זז שם לצערי, ערבבתי שם כ- 30 ליטר קומפוסט למ"ר ולעומק של כ- 30-35 ס"מ, בתקווה שתתעורר, אדחה את השתילה שם כמה שיותר מאוחר, בינתיים אני ממשיך ברוטינה של השקיה כל שלושה ארבע ימים (בהתאם למצב הלחות), וערבוב האדמה אחת לשבוע.

בכוונתי כשבוע שבועיים לפני השתילה לכסות את שטחי השתילה ברסק עץ בשכבה של כ- 10-12 ס"מ.

ב א ד י ...

אהבתי!! תאור יפה, תכליתי ומבין של האדמה אצלך
העבודה עם המתחחת אומנם 'מותחת שרירים', אבל באמת אין עליה. כמה שמתחחים יותר, ה'עסק' יוצא טוב יותר, במיוחד אם על האדמה הייתה שכבה נאה של עלים / רסק עץ..

כן, בטוח שגם זיהית יפה את המיקוריזה - אותם 'גידים לבנים' הנראים היטב באדמה שישנה טוב עם שמיכה עבה

אדמה מקומית עם סלעי גיר זו אדמה איכותית - גפנים במיוחד אוהבות אדמה כזו, עם הרבה סלעי גיר

מציע לא למהר עם חלקת ה'חמרה' ולתת לה 'טיפול מלכותי' - לתחח אותה יפה ולאחר מכן, לפזר עליה שכבה נאה של עלים או רסק עץ ולתחח לעומק. לאחר מכן, לתת לה לנוח, כמה שיותר עם השקייה פעם או פעמיים בשבוע. הוספת החומר הצמחי + התיחוח וההשקייה (ומבחינתי, תחזור על כך פעם נוספת) יחברו את החמרה לאדמה המקומית שתחתיה והתוצאה תהיה נפלאה, כי 2 שכבות שונות, האחת על השנייה משחקות באינטרקציה ואילו החיבור ביניהן, יכול להיות נפלא.

כן, אתה בכיוון חיפוי טוב, יעשה נפלאות
בהצלחה
ושחרר כמה תמונות, לשטוף העיניים ולהריח

יהיו תמונות.

שאלה :

אני לפני הכנת תשתית השקיה, טפטפות וגם מתזים.

המתזים בעיקר להתחלה או מדי פעם כדי לאפשר לכלל השטח להתרענן, כמו כן עבור צמחים הנזרעים ישירות באדמה (גזר למשל).

הטפטפות כמובן עבור צמחים\שתילים בוגרים יותר.
השאלה מה המרווח המומלץ בין השורות, היות ולכל צמח מרווח מתאים שונה, אך אין באפשרותי לשנות בכל פעם את הצנרת, הרי שאני רוצה לקבוע מרווח שמהווה פשרה שתתאים לרוב הצמחים.
כאלו שממש דורשים מרווח גדול יותר, אשתול לסירוגין לאורך הקו.

אני חשבתי כ- 60 ס"מ מה אתם אומרים ?

ניראה לי צפוף.
לדעתי אתה צריך להכין במרווחים שונים.
אתה יכול לעשות את זה באמצעות מחברי T.
לנוף צר(ירוקים,בצלים,....)30 מכל קו+חצי מטר לדריכה=110
לנוף בינוני(חצילים,פלפל,עגבניות מודלות)50 מכל קו+חצי מטר לדריכה=150.
לנוף גדול(מילון,אבטיח,דלעת....)מטר מכל קו+חצי מטר דריכה=250.

אם אתה מתכנן שני קווים בלי דריכה בניהם,אז תעשה את החישוב ללא חצי המטר באמצע.