ריכוז חדשות, סרטונים וארועים אורגניים, אקולוגיים..

[אלקנה]

מעניין שהסיפור הזה קם לתחייה שוב.
אני זוכר שראיתי דיווח עליו לפני כמה שנים

[צברי נוגן]

לפני כמה שנים הוא היה בן 50

[ראובן אורן]

לא 'קם לתחייה' אלא... ממשיך לחיות
נחמד

[שגיא]

יפה
נדמה לי שהוא כבר היה כאן אבל מעניין לראות שוב

[ראובן אורן]

..שלחו לי לינק ו.. עולם חדש, יפה ומעניין
דלת אוטומטית לפתיחת דלת 'מעון הלילה' של התרנגולות.
לא צריך להיטרד ולרוץ לפתוח להן, עם זריחה. יכול להיות אוטומטי..
עם טיימר / 'שעון שבת', או סנסור של אור..
יש דלתות שעולות ויורדות כמו 'תריס' ויש .. כמו דלת..
אביא כמה דוגמאות, אבל יש הרבה, חפשו ב'יוטיוב' - Automatic Chicken Coop Door או Automatic Door או.. Chicken Door
מהפשוט אל היותר חכם ומתוחכם.., כל אחד ויכולותיו..

ייתכן מאוד וניתן להשיג 'פרט' כזה באחד מערוצי המכירה באינטרנט - 'עלי באבא', Ebay, אמאזון וכדומה..

Watch on youtube.com

https://www.youtube.com/watch?v=rveU2gJXrD4

Watch on youtube.com

https://www.youtube.com/watch?v=DVLJQqaZ6wg

Watch on youtube.com

https://www.youtube.com/watch?v=_1owipsnfoY

Watch on youtube.com

https://www.youtube.com/watch?v=Yem_Kj0SFYQ&spfreload=1

[ראובן אורן]

אגוזי מלך: מחקר קובע, אכילה על בסיס יומי מסייעת להגברת הזיכרון שלך



מהמחקר החדש, עולה, כי אכילה של 6-7 אגוזי מלך כל יום, עשויה לסייע בשיפור יכולת הריכוז

והגברת הזיכרון שלך ואת מהירות עיבוד מידע במוחך. המדע, מסכים וקובע, כי הוספת קומץ

של אגוזי מלך לתזונה היומית מעניך לך, שורה של הטבות בריאותיות



◄ נוגדי החמצון באגוזי מלך, עשויים לעזור לנטרל ירידה קוגניטיבית הקשורה לגיל ואפילו להפחית את הסיכון של מחלות ניווניות, גם; אלצהיימר.

לכתבה המלאה,

http://www.kanisrael.co.il/artical.asp?id=21435&cid=489



[רן פאוקר]

https://soundcloud.com/glz-radio/8umtuvpbjaqn

[צברי נוגן]

כשיש שרים אטומים
שום מים לא יחלחלו אליהם בשביל להציל את הגנים הבוטניים!
כשהשר רק דיבר על טרנספר לחתולים כל המדינה געשה ורעשה
כשהוא מדבר על הגנים הבוטניים בשקט בשקט בלי שאף אחד שם לב
אף אחד לא צועק או מאיים...
אני עוד מחכה לתגובה מהשר על מייל ששלחתי לו אי אז ב-2015...

[רן פאוקר]

לצערי לא תקבל תגובה
השר ומנכלו מסרבים להיפגש עם מנהלי הגנים הבוטנים עליהם הוא ממונה.
וגרוע מכך גם לא עם מועצת הגנים הבוטנים

[ראובן אורן]

קוטל עשבים החשוד כמסרטן הוא חומר ההדברה הנפוץ בעולם


קוטל עשבים החשוד כמסרטן הוא חומר ההדברה הנפוץ בעולם, כך על פי מחקר שפורסם בשבוע שעבר בכתב העת "Environmental Sciences Europe". את המחקר ערכה חברת ייעוץ מארה"ב המתמחה בנושאי כימיה, ונבחן בו היקף השימוש בעולם בגלייפוסט (Glyphosate). מדענים אמרו כי השימוש הנרחב בחומר, הידוע בשם המסחרי ראונדאפ (Roundup), מגביר את הצורך להתמודד עם ההשלכות השליליות שעשויות להיות לו על הסביבה ובריאות האדם.
השימוש בקוטל העשבים המותאם לגידולים שעברו הנדסה גנטית החל ב–1974. לפני עשרים שנה פותחו גידולים חקלאיים שהיו עמידים לחומר ההדברה, בהם סויה, כותנה ותירס. כך התאפשר ריסוס נרחב של גידולים אלה ללא חשש לפגוע בהם. גידולים נוספים עברו הנדסה גנטית לאורך השנים והותאמו לגלייפוסט.

במחקר נכתב כי השימוש החקלאי בגלייפוסט בעולם גדל פי 15 בשני העשורים האחרונים, ופי 300 בארה"ב בארבעת העשורים האחרונים. על פי הנתונים, מדי שנה משתמשים חקלאים ב–747 מיליון קילוגרם של חומר ההדברה, כשקרוב למחצית מהכמות מיועדת לריסוס גידולי סויה. עוד נכתב במחקר כי שני שלישים מכמות הגלייפוסט שבה נעשה שימוש בארה"ב מאז 1974 רוססה בעשר השנים האחרונות.

הגורם העיקרי לגידול הדרמטי בשימוש בגלייפוסט הוא פיתוח הגידולים המהונדסים, אך גורמים כירידת מחירים ושינויים בשיטות עיבוד חקלאי שחייבו הדברה נגד עשבים שיחקו גם הם תפקיד. בנוסף, בשנים האחרונות פיתחו סוגים שונים של עשבים עמידות לריסוס, וכתוצאה מכך נאלצו חקלאים להגדיל את כמויות חומר ההדברה. מסיבה זו השימוש בקוטלי עשבים ליחידת שטח נתונה גדל בהתמדה בשני העשורים האחרונים.

מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מגבירים את החשש מהשפעותיו של הגלייפוסט. החשש אינו נוגע להרעלות קטלניות אלא לנזקים מצטברים הפוגעים באדם, במערכות אקולוגיות ובמקורות מים. בין היתר, חשיפה מוגברת של חיות משק ועובדים באזורים חקלאיים לגלייפוסט עלולה לגרום לנזקים לכליות ולכבד. עם זאת, רוב המחקרים בנושא נערכו לפני שלושה וארבעה עשורים, ולכן לא ידוע עד כמה הם משקפים את הידע שהצטבר בשנים האחרונות.

הסוכנות הבין לאומית לחקר הסרטן, הפועלת מטעם ארגון הבריאות העולמי (WHO), קבעה אשתקד שחומר ההדברה ככל הנראה גורם לסרטן בבני אדם. בעקבות ההכרזה החלו כמה מדינות לקדם מגבלות על השימוש בגלייפוסט. מנגד טענה יצרנית החומר, מונסנטו, שאין בסיס מדעי לקביעה של ארגון הבריאות העולמי. החברה הסתמכה על מחקר שערך מכון גרמני ממשלתי להערכת סיכונים, שלא מצא קשר בין חומר ההדברה להגברת הסיכון לסרטן.


http://www.haaretz.co.il/news/science/. ... -1.2846064

[ראובן אורן]

מי זה 'מונסנטו' ??

חברת מונסנטו היא תאגיד רב-לאומי לביוטכנולוגיה חקלאית שבסיסו בסנט לואיס שבארצות הברית.
עיקר הכנסותיה של מונסנטו נובעות ממכירה של זרעי מכלוא וזרעים מהונדסים גנטית. החברה מחזיקה ב-70%-100% מנתח השוק לגידולים מסוימים. תחום עיקרי נוסף הוא ייצור חומרי הדברה ובראשם קוטל העשבים גלייפוסט, המכונה בשם המסחרי "ראונדאפ".

זרעים שסיפקה מונסנטו נזרעו בלמעלה בשטחים רבים מכלל השטח החקלאי בעולם בו גדלים אורגניזמים מהונדסים גנטית (GMO). שליטתה של מונסנטו בשוק הזרעים המהונדסים גנטית והורמוני הגדילה לבקר, השיווק הנמרץ למוצריה והלובי הפוליטי החזק שהיא מפעילה הפכו אותה לשנויה במחלוקת ומטרה עיקרית ללחציהם של מתנגדי הגלובליזציה ופעילי איכות הסביבה.

במסגרת אירועי המחאה שליוו את ועידת האו"ם לשינוי האקלים (2009) (ועידת קופנהגן) "זכתה" החברה ב"פרס" בת הים הכועסת כחברה המזהמת ביותר בעולם‏.

בעבר הייתה החברה מעורבת בפרויקטים ביטחוניים של מערכת הביטחון האמריקאית. בין הפרויקטים היה ייצור של קוטל העשבים אייג'נט אורנג' המכיל דיאוקסין במטרה לפגוע ביערות המסתור של לוחמי הוייטקונג בזמן מלחמת וייטנאם. על מעורבותה זו נתבעה ב-2005 על ידי וייטנאמים בעלי מומים מולדים בטענה כי המומים נובעים מחדירת החומר לשרשרת המזון. פרויקט נוסף בו הייתה מעורבת הוא פרויקט מנהטן לפיתוח נשק גרעיני.

גם בישראל יש לחברה נציגות הכוללת רכישה של חברת BEEOLOGIC ‏‏‏ , השקעה כספית בחברת אבוג'ן ושיתוף פעולה מסחרי עמה‏ ובעלות על חברת א.ב. זרעים‏.

לחברה מעל 18,800 עובדים ופדיון שנתי מדווח ל 2007 של 8.563 מיליארד דולר.
היסטוריה

מונסנטו התחילה כחברה צבאית המפתחת נשק כימי לצבא ארה״ב, בין השאר הייתה אחת מהחברות המייצרות את ה-די-די-טי, שנעשה בו שימוש במלחמת וייטנאם אבל גם בארץ ישראל, הבריטים ריססו את המעפילים שהגיעו לחופי הארץ בדי-די-טי ב-1972 אחרי חרם עולמי נאסר השימוש בחומר הזה ומאוחר יותר באופן רשמי אף הוצא מהחוק.

מונסנטו נאלצו להחליף את מוצר הדגל, ככה החלו לייצר ולהפיץ מוצר כימי אחר- הסכרין, תחליף כימי לסוכר, אותו הפיצה לתעשיית המזון ובפרט, לקוקה קולה, שהייתה הלקוח העיקריי שלה. במשך שנות השישים, נחקר הסכרין והועלו חששות שהחומר הוא מסרטן, אך לא נמצאו לכך ראיות.

כשנחתמה אמנת סטוקהולם ב-2001, רבים מהמוצרים שיוצרו והופצו על ידי מונסנטו נאסרו, לאחר שהואשמו בגרימת נזק חמור לבריאו אדם כגון PCBs, ו Agent Orange, מוצר נוסף שלהם, סומטוטרופין (Bovine somatotropin הורמון סינתטי המופק בטכנולוגיה של הנדסה גנטית) נאסר לשימוש בקנדה, האיחוד האירופי, יפן, אוסטרליה, ארגנטינה וניו זילנד, וגם בישראל זה לאחר שנקבע שהשימוש בו גרם לכאב חמור ומיותר, סבל ומצוקה לפרות שטופלו בחומר המזיק, והוכח קשר ישיר להתפתחות דלקות רציניות בשד ובעיות פוריות אבל ההורמון עדיין מותר להפצה בארצות הברית כך שבאוקטובר 2008, מונסנטו מכרה את העסק הזה, במלואו, לאליי לילי, Eli Lilly and Company, עבור 300 מיליון דולרים והחלה בפיתוח והפצה של זרעים מהונדסים גנטית.

[זורקין - רוטר]

[ראובן אורן]

Watch on youtube.com

[אלקנה]

וואו! הגינה שלך באמת גדולה...

[ראובן אורן]

..זה החלק הקדמי..

[רן פאוקר]

בנושא הגליפוסאט (= החומר הפעיל בראונד אפ. שמיוצר ע"י מונסנטו ,טיפון המיוצר ע"י מכתשים בישראל, ואחרים) מערבבים מין שאינו במינו והרב תעמולות פופוליסטיות שבין היתר באות ללקדם פירסומות בדרך של פירסום כותרות בומבסטיות.
נכון ישנה בעיה עם חברות רב לאומיות ועירוב הון/שלטוון. מצד שני היום דרישות, הנכונות, של הרגולטורים בכל העולם מחיבות סידרת מחקרים ובדיקות שמביאות עלות ייצור חומר חדש (כולל תרופות מצילות חיים) ל 1-4 מיליארד דולר למוצר , כך שרק חברה גדולה יכולה לעמוד בכך והמעגל נסגר שוב הון/שילטון.
אבל מכאן ועד לפאניקה שהתקשורת יוצרת בדרכה להשיג ריטינג המרחק רב- ביותר
הועדה הבין לאומית לחקר הסרטן בפירסום ממרץ 2013 קבעה שאין קשר גליפוסאט /סרטן בבני אדם
http://journals.lww.com/epidem/Abstract ... s_.11.aspx

http://www.gmofreeusa.org/wp-content/up ... hosate.pdf
וב 15.12.15 פורסם באירופה המחמירה בנושא
Efsa
The European Food Safety Authority
http://www.efsa.europa.eu/en/efsajournal/pub/4302
שהגיפוסאט לא מסוכן !!!
ועוד פירסום אירופי
http://europepmc.org/abstract/med/1287975

נכון יש להישתמש בכל חומר בשום שכל ורק אחרי לימוד נרחב. אבל זה כולל בכל דבר מלח באוכל וכנ"ל סוכר, קומפוסט בע"ח עלול להמליח ועוד ועוד

[רן פאוקר]

וכאן שאינני אורגני אלא "רק" בר- קיימא גישתי לנושא טיפול בעישבייה
http://eco-garden.co.il/index.php?m=ar&artd=2676
דיון זה עורר אצלי עכשיו הצורך לכתוב מאמר מדור בגן הבוטני "נקודה ירוקה" דווקא ריסוס העשבים הוא הטיפול בר הקיימא ביותר. ארמוז רק שאצלנו כיסוח עישבייה לא מספיק היות וגם העישבייה המכוסחת צורכת 50% ממעט המים שיש לנו.
דוקא הריסוס מונע הצורך בקילטורים חוזרים שהורסים את מבנה הקרקע וכך עוזרים להוצרות קרום אוטם שמונע מהגשם לחדור לקרקע.
הריסוס עוזר להצתברות חיפוי שעוזר לחידור הגשם ומשפר תנאי גידול שורשים ועל השאר קיראו בקישור

[ראובן אורן]

יום המים הבינלאומי, בישראל, אין עדיין אישור התקן של מחזור מים אפורים



יו"ר חטיבת מים אפורים באיגוד לשכות המסחר ומנכ"ל חברת "חוליות", פול שטיינר מאשים; התקן למחזור מים אפורים בישראל תקוע למעלה מ-3 שנים ◄ על מנכ"ל מכון התקנים להתערב אישית ולקדם את אישורו אחת ולתמיד ◄ התפתחות הענף תיצור כ-1,500 מקומות עבודה בפעילות בשוק המקומי בנוסף לחברות רבות שיקומו לאחר הסדרת הענף באופן חוקי, ואשר יהיו מכוונות ייצוא.

לכתבה בהרחבה - 'כאן ישראל' ('כאן נעים' )
http://www.kanisrael.co.il/artical.asp?id=21560&cid=827


יום המים הבינלאומי | World Water Day

יום המים הבינלאומי (World Water Day) מצוין מדי שנה ב-22 במרץ ועוסק, כמתבקש משמו, ב; מים. היום, נקבע על פי החלטה של האו"ם מ-1992, בכנס בעיר ריו דה-ז’ניירו.

ארגון אונסק"ו, שיזמה את היום, מזמינה את המדינות החברות באו"ם לציין את היום, כפי שמתאים לכל מדינה. "יום המים", עוסק בעיקרו בחשיבות שב-חיסכון במים, בכל שנה, היום סובב סביב נושא אחר הקשור ב; מים, לדוגמה, בשנת 2014 עסק היום ב"קשר בין אנרגיה למים". (מתוך ויקיפדיה).

[ראובן אורן]

היעד הבא של 8200: להביס את חדקונית הדקל


שיחה של בוגרי היחידה על כוס קפה התגלגלה לפיתוח שעשוי להטות את הכף במאבק העולמי בחיפושית שמכלה את הדקלים: חיישן מיוחד יזהה את תדריה ויתריע על פלישתה לעץ בזמן אמת
"זה לא רק דאעש שתוניסיה צריכה להילחם בו, זו גם חדקונית הדקל", זעקה בתחילת החודש כותרת באתר חדשות בינלאומי. לפני שלוש שנים התגלתה לראשונה בצפון תוניסיה חדקונית הדקל האדומה, ומאז התפשטה החיפושית במהירות ברחבי העולם, כשהיא מכלה עוד ועוד עצי דקל. בתוניסיה עדיין אובדי עצות, וזוהי רק מדינה אחת ברשימת הקורבנות ההולכת ומתארכת של החיפושית.

להתפשטותה המהירה ולממדי ההרס להם גורמת החיפושית יש משמעויות קטסטרופליות מבחינת החקלאות, הסביבה והכלכלה. תמונות המטעים ומרכזי הערים, גם בישראל, של שדרות דקלים שלמות הנגדעות או קורסות, הן עדות לכך. במדינות כמו ישראל, שבה דקלים הם חלק בלתי נפרד מהמורשת ומהתזונה המקומית והענף החקלאי השני בחשיבותו (אחרי שמן הזית) — התפשטות החיפושית הזו היא מכה אנושה.

בהיעדר פתרונות יעילים וזמינים, המאבק בחיפושית מתבסס על בחירה בין גדיעה מסיבית של דקלים לריסוס נרחב בחומרי הדברה כימיים. אף אחד מהפתרונות האלה הוא לא חבל הצלה של ממש. ואכן, המאבק בחדקונית הדקל נראה חסר סיכוי, עד שבחודשים האחרונים חלה התפתחות מעניינת ומפתיעה במיוחד בתחום, שעשויה להטות את הכף.

גם מוח קודח ויצירתי במיוחד היה מתקשה לטוות סיפור שבו נקשרים אנשי סייבר מיחידת המודיעין 8200 לחדקונית הדקל. אבל זהו בדיוק הסיפור של AGRINT — חברת סטארט־אפ קטנה ודיסקרטית הכוללת שבעה מומחי סייבר יוצאי 8200.


עיריית ת"א דורשת מתושבים לממן כריתת דקלים חולים לפני שיקרסו 23.12.2015
פיתוח מיוחד עליו עובדת החברה כולל חיישן זעיר, המתברג לעץ הדקל ומזהה את החיפושית כשהיא חודרת לעץ על ידי התדרים שלה. החיישן מתריע בזמן אמת על חדירת הפולשת דרך יישומון מיוחד לטלפון החכם, וההתרעה המהירה מאפשרת לחקלאים ולגננים לרסס בחומרי ההדברה היקרים רק את העץ הנגוע.

החיישן מסוגל להבדיל בין החיפושית לפולשים אחרים: החל מחדירה של חרקים אחרים שאינם מזיקים, דרך ציפורים שנחות על העץ או מקננות בו וכלה ברוחות וברעשי רקע אחרים. בחברה נמצאים כעת בשלבי פיתוח של אב־טיפוס מתקדם של החיישן, ומבחינה טכנית יוכלו להפוך אותו למסחרי כבר בחודשים הקרובים.

מפקד יחידה 8200 לשעבר, תא"ל (מיל') יאיר כהן, המשמש כיום מנכ"ל חברת פרי־טק (PeriTech) – זרוע ההשקעות בטכנולוגיה של קבוצת אלדד פרי — מלווה את הפיתוח מראשיתו. בראיון ל"הארץ", הוא מספר ש"הרעיון הראשוני התבשל בשיחת חברים יוצאי 8200 על כוס קפה, שאיכשהו התגלגלה לשאלה אם ניתן למצוא לבעיה הזו פתרון טכנולוגי". לדבריו, האיתור המוקדם של המזיק הוא קריטי, שכן "כעבור שישה עד שמונה שבועות לאחר החדירה נגרם נזק בלתי הפיך והעץ נדון לכליון".

הרעיון שנזרק לאוויר באותה שיחה הפך בשנה האחרונה לאתגר טכנולוגי שמזכיר מבצע מודיעיני צבאי. שמה של החברה — שילוב בין המלים הלועזיות אגרונומיה ואינטליג'נס (מודיעין) — יכול אולי לרמז על כך. קבוצת המפתחים, שפעילה במקביל בתחומי הסייבר, ביקשה שלא להיחשף בכתבה ושלחה את כהן לחזית התקשורתית.

"זו חבורה של מיטב האנשים בתחום הסייבר ובתחום הסנסורים ב–8200, ומזה שנה הם בוחנים אם אפשר לקלוט את אותות חדירת החדקונית לעץ, כמו שקולטים איומים אלקטרומגנטיים אחרים", מספר כהן. הוא מסביר שמדובר באתגר מורכב, ושכחלק מפיתוח החיישן השתמשו בשיטות טכנולוגיות מתקדמות כמו אנליזה של תדרים, ברמה הדומה לזו שנעשית במערכת הביטחונית. "אנחנו מדברים על חדירה של חרק לעץ במצב של אפס רעש. המערכת צריכה לבודד אות ייחודי לחיפושית הזו ביחס לסביבה ולתנאי האקלים".

ב–AGRINT ניסו לפצח בשנה האחרונה את קוד הכניסה של החדקונית אל העץ. "האתגר הגדול ביותר היה הפרדת סוגי הרעשים בין המצבים השונים של הימצאות החדקונית בעץ, שהם קריטיים למעקב שלנו אחריה", אומר כהן. "מדובר בשלושה מצבים: הראשון — כניסת הזחל אל העץ, השני — הטלת הביצים בתוך העץ, והשלישי — כשהזחל אוכל את החלק הפנימי של העץ". כדי לאבחן במדויק את המצבים הללו, נדרשו המפתחים לבנות פרופיל תדרים — "טביעת אצבע" אלקטרומגנטית. "זו טביעת אצבע ייחודית שמורכבת מהתדר שיוצר החרק ומעוצמת התדר שלו בכל אחד מהמצבים", מסביר כהן.

המפתחים נעזרו באנשי מכון וולקני, ובחוות עדן במועצה האזורית עמק המעיינות הדביקו דקלים בחדקונית וצברו מאות שעות תיעוד של התדרים. לדברי כהן, "הם יצרו ספריית טביעות אצבע אלקטרומגנטיות של חדקוניות, באופן דומה לזה שיוצרים עבור יעדי סייבר. הספרייה הזאת, שנבנתה גם בהתייחס לשינויי אקלים, הולידה בסופו של דבר תדרים בטווחים של כמה מאות הרצים, ועם רחש סף נמוך מאוד". כיום, הוא ממשיך, הפיתוח כה מתקדם עד שהחיישן מסוגל לגלות את החרק במדויק ולנקות את כל רעשי הרקע שמסביב.

חדקונית הדקל האדומה הגיעה מדרום־מזרח אסיה ומאז שנות ה–80 — באדיבותם של בני האדם ונתיבי הסחר בין המדינות — היא לא מפסיקה להתפשט ברחבי העולם. כיום היא כבר נחשבת לדיירת קבע במדינות רבות במזרח התיכון, במדינות המפרץ, באסיה, בהודו ובאירופה — במיוחד בספרד ובאיטליה. באפריקה, שגם אליה פלשה החדקונית, התמודדו עם חדירת החרק בעקירת הדקלים מאזורים שלמים.

אורכה של החיפושית הוא 2–5 סנטימטרים והיא מסוגלת לגמוא במעופה עשרות קילומטרים. "מה שמושך את החדקונית לעצי הדקל הוא חומר טבעי שמופרש מהעץ בשם 'אתיל אצטט'", מסביר חיים אורן, מומחה בתחום המועסק בשירות ההדרכה המקצועית של משרד החקלאות. "החומר מופרש באופן קבוע דרך פיוניות העלים, אבל בעיקר אם יש 'פצע' בעץ, כשכורתים את כפותיו למשל. לכן, בחג הסוכות החדקוניות נמשכות באופן אגרסיבי במיוחד לעצים הללו".

תהליך השתלטות החיפושית על עץ הדקל וההתנחלות שלה בו מורכב מכמה שלבים וקשה לאיתור. "הזכרים הם הסיירים והם אלה שמסמנים את העצים הפוטנציאליים להטלה", מסביר אורן. "הם מתעופפים בתנועת זיגזג, וברגע שמאתרים עץ מתאים הם טסים אליו במהירות עצומה, כמו טיל טומהוק". אחריהם מגיעות הנקבות המטילות מאות ביצים מחוץ לעץ, בבסיס הגזע או בצמחיו הצעירים. "ברגע שהזחלים בוקעים הם קורעים באמצעות הלסתות החזקות שלהם חור בסיבי העץ וחודרים לעומקו — שם הם מכרסמים וניזונים מחלקו הפנימי. בשלב מסוים הם הופכים לגלמים ובהמשך לחדקוניות. כל התהליך הזה נמשך על פני שלושה עד ארבעה חודשים". לדבריו, הדבר היחיד שגורם לחדקונית לצאת מהעץ המארח היא קריסתו, דבר שקורה לאחר שתכולתו כורסמה או בשל צפיפות יתר של החרקים בו, ולאחר מכן היא עוברת לעצים הסמוכים.

בישראל הופיעה החיפושית לראשונה בסוף שנות ה–90. "העצים הנגועים הראשונים בישראל התגלו בצפון ים המלח", אומר אורן. "במשרד החקלאות נקטו אז ב'שיטת הכסאח' — טיפלו בבעיה בעזרת ריסוסים ומלכודות פרומון לא רעילות בכמות גדולה". זה אכן פתר את הבעיה, אבל רק למשך עשור.

לפי סקירה שפורסמה בשנה שעברה על ידי ד"ר ויקטוריה סורוקר וד"ר אמוץ חצרוני — שניהם מהמינהל למחקר חקלאי (מכון וולקני) — בעיית חדקונית הדקל האדומה החלה כמטרד מקומי בצפון ים המלח ובקעת הירדן. אולם מאז 2009, כשחדרה לנהריה מלבנון, היא התפתחה לכדי בעיה ארצית.

"חדקונית הדקל ממשיכה להתפשט ללא מעצורים. קשה למצוא כיום יישובים בהם היא אינה מצויה... המצב אליו הגענו חמור, ואם לא נתעורר הוא יהיה קשה שבעתיים. ההתנהלות הנוכחית מול המזיק לא מצליחה לעצור את נחשולי החדקונית המאיימים לבלוע את דקלי הנוי ואת ענף הדקלים בישראל", נכתב בסקירה. בחלק מהיישובים הוחלט להחליף את דקלי הנוי בעצים אחרים, אולם הוויתור הזה בעייתי כשמדובר בחקלאות, כיוון שענף התמרים הוא מהרווחיים ביותר בחקלאות בישראל.

בישראל ישנם 54 אלף דונם של עצי תמר, בהם יותר מחצי מיליון עצים, רובם של תמר מצוי. המספר הזה אינו כולל את דקלי הנוי שנמצאים ביישובים ובחצרות פרטיות. "בחלק מסוגי הדקלים, כמו דקל הטבעות או הדקל הקנרי, אפשר לאתר סימנים מוקדמים של פלישת החדקונית, אבל בתמר מצוי למשל אין סימנים מוקדמים והפגיעה מתגלה רק כשהעץ קורס", מספר אורן.

בשביל החקלאים זו מכה של ממש: "כל עץ כזה שווה 4,000–5,000 שקל והוא מפעל קטן לייצור תמרים. כך למשל, עץ תמר מג'הול שהגיע ממרוקו מייצר 110 קילו פרי בשנה; עץ דקל ברהי, זן שהגיע מעיראק, מייצר 250 קילו פרי; ודקל תמר מסוג נור מייצר 180 קילו בשנה. כל קריסה של עץ כזה היא משמעותית, ולכן החקלאים נאלצים להוציא כיום הרבה כסף על הדברה ומלכודות".

עד כה השקיעו משרד החקלאות והחקלאים עצמם יותר ממיליון שקל בניסיונות להתמודד עם איום החדקונית דרך מחקר ופעילות מנע. אחד הפתרונות שנבחנו היה שימוש בכלבי הרחה, רעיון שעלה באיטליה, אולם במהרה התברר שהכלבים אמנם מסוגלים לאתר את החרקים, אך מתעייפים מפעילות ההרחה המאומצת בתוך זמן קצר. לדברי כהן, כוונת המפתחים היא לייצר חיישן שכל אחד יוכל להתקין בעצי הדקל באופן עצמאי. אם הפיתוח יימשך לפי התכנון, ייתכן שזוהי בשורה גדולה לחקלאים.


http://www.haaretz.co.il/news/science/. ... -1.2923739

[דובי]

מקווה שזה בסדר להביא כאן את הכתבה דלהלן. אני אישית פשוט נדהם כל פעם מחדש כיצד העולם יכול להסתדר בלי כל הכימיקלים שהורסים והורגים את העולם שלנו.


מדי בוקר בשעה 9:45, יותר מאלף ברווזים מסוג רנר הודי משוחררים להם בכרם וורג'נוד, שבסטלנבוש, דרום אפריקה, כדי לחפש אחרי אלפי חלזונות לבנים זעירים שניזונים מענפים - ולאכול אותם. הרעיון הוא פשוט: להפחית את השימוש בחומרי הדברה מזיקים, שהורגים מלבד מזיקים גם חרקים ידידותיים - ולתת לברווזים לעשות את העבודה השחורה. "לפני שהיו פה ברווזים, נאלצנו להשתמש בחומרי הדברה נגד חלזונות. אולם, בכל 9 השנים שאני כאן, השתמשנו מעט מאוד - אם בכלל - בחומרי הדברה, כי הברווזים אוכלים את כל החלזונות והחרקים המזיקים", סיפרה מרליז ג'ייקובס, יננית והורטיקולטורית (מומחית בגידול צמחי תועלת ונוי).

השיטה הזאת - מוזרה ככל שנשמעת לנו - משמשת רבים במשך מאות שנים. השיטה מעניקה נקודות נוספות לכרם וורג'נוד בכל הקשור לתהליך ייצור היין, כשכעת הכרם, ששטחו 570 דונם, משתמש בכל כך מעט כימיקלים שאין לו צורך לדווח עליהם. מדי בוקר הברווזים משתחררים ע"י רועה שמדריך אותם, הם רצים בין הערוגות בריצה ומצליחים לנקות מהאזור בין 5 ל-10 דונם של חלזונות, שמהווים איום מרכזי לגפנים בחווה החקלאית.

עם הפחתת השימוש בחומרי הדברה מסוכנים, השימוש בברווזים רק יגדל. זה קורה בתעשיות בכל העולם. אני מאמינה שיום אחד כולנו נאלץ להשתמש בשיטות חילופיות", אמרה ג'ייקובס

http://news.walla.co.il/item/2964977

[ראובן אורן]

אלמטרי..
לאט לאט העולם 'מקבל שכל', על אף כל ההפחדות של היצרנים המרעילים ותאבי הכסף.. שממש לא בראש שלהם, כמה רעל יכניסו לגוף שלנו..

הנה כמה סרטונים בנושא שהבאת...

Watch on youtube.com

Watch on youtube.com

Watch on youtube.com

וגם בתאילנד - ניטור מזיקים בשדות האורז..

Watch on youtube.com