'נקודה ירוקה' - רן פאוקר

[רן פאוקר]

פעם ועכשיו


בא לי להראות פעם ועכשיו. אומנם רק כ- 60 שנה אבל מדבר שהפכנו לנווה מדבר ועוד חסכוני במים ואחזקה = אקולוגי / בר-קיימא
עבודה של קהילה שלמה תומכת בקיבוץ שיתופי. קדמו לנו רביבים גבולות נירים בארי מבטחים ואחרים שמהם למדנו והמשכנו .

[ראובן אורן]

בוקר טוב
אהבתי את ה "רק כ 60 שנה"..
אמירה צנועה המכסה טפח ומגלה טפחיים.
ניסוי ותהייה / טעייה ותיקון והסקת מסקנות של.. אילו צמחים מתאימים ואיך לתת להם התנאים המתאימים.. וכו' וכו'..

ואז, כל 'מדבר' הופך ל'נווה מדבר'. עם כל הסימבולייות שבאמירה זו.

[רונית מ]

מקסים מקסים מקסים.....
הרבה מקומות בארץ שנראים היום ירוקים היו גבעות טרשים לפני הקמת המדינה.
איזה יופי.

[רן פאוקר]

חידה לשבת : סלק זו פקעת, שורש מעובה או גבעול ?

[ראובן אורן]

מה אני הראשון ש'מנחש'?!
או שכולם צדיקים ולא מחללים שבת

בטוח שלא 'פקעת' כי פקעת.. זה רב עונתי / רב שנתי..

'שורש מעובה או.. 'גבעול מעובה' ??
'גבעול'.., כאן אני מקבל , משום מה, 'פיק ברכיים' קטן !
האומנם סלק הוא אכן 'גבעול מעובה'?!
כי.. רובו ככולו נמצא מחוץ / מעל לאדמה, דומה לקולורבי (אז.. גם קולורבי הוא 'גבעול מעובה' ??)

[רן פאוקר]

שאלתי את השאלה אחרי שראיתי את הסלק הזה בתמונה.
שבת יש זמן לקרוא וללמוד עיינתי בספרים ויצאתי מבולבל.
בספר אנטומיה של הצמח מוזכר סלק סוכר כשורש מעובה. אבל כאן בתמונה יוצאים נצרים חדשים מה"סלק"
ופקעת ע"פ הספרות היא פרק או יותר מעובים. ואולי הסלק בכל זאת שורש מעובה שהגבעול בראשו " גלש" קצת אל השורש המעובה

אמשיך לחפש בספרות

[ראובן אורן]

ואני זוכר שראיתי, היכנשהו.., שמתייחסים אל הסלק כ..גידול דו-שנתי..
לא כל כך הבנתי, לאיזה צורך להשאירו באדמה?!

[באדי]

ואני זוכר שראיתי, היכנשהו.., שמתייחסים אל הסלק כ..גידול דו-שנתי..
לא כל כך הבנתי, לאיזה צורך להשאירו באדמה?!

העלים ? מה שנקרא מנגולד אולי?

[ראובן אורן]

ואני זוכר שראיתי, היכנשהו.., שמתייחסים אל הסלק כ..גידול דו-שנתי..
לא כל כך הבנתי, לאיזה צורך להשאירו באדמה?!

העלים ? מה שנקרא מנגולד אולי?

נייט! זה 'סלק עלים' / מנגולד (הלבן והאדום) - לא מפתח 'פקעת' או 'שורש מעובה', רק מוציא עלים ו.. למיטב ניסיוני.., חד שנתי מובהק. בתחילת הקיץ, מוציא עמוד פריחה ==> זרעים ו..מתפגר

[רן פאוקר]

הסלק בר הוא דו- שנתי.
וכאשר רוצים להגיע לזרעיםזה מחזור חיים שלם ואז זה דו- שנתי
מנגולד זה צמח אחר
גם בעלי סלק משתמשים לאוכל.

[רן פאוקר]

בנגב ללא השקייה בת 3 שנים

[רן פאוקר]

סיעור מוחות.
בעקבות המהומה התקשורתית שעשו בנוגע לגליפוסאט (= החומר הפעיל בראונד אפ, טייפון ואחרים אני מציג בעיה ומבקש פתרון חלופי.
גן בוטני "נקודה ירוקה" מצוי על סף המדבר 120 ד' , ללא השקייה, בגלל מיעט הגשמים יש לחסל כל צמח לא רצוי (מה שקרוי עשבים רעים).
קילטור הקרקע לניקיון השטח שתי וערב שלוש פעמים בחורף הורס את מבנה הקרקע נוצר קרום קרקע שמקטין חידור מעט הגשם שיש. חיפוי עבה לא טוב היות וגובהה "מס הרטבה" להרחבה http://www.eco-garden.co.il/index.php?m=ar&artd=4579
הפתרון שאנחנו מצאנו הוא ריסוס העישבייה בכימיקלים, כתוצאה:
1. כמות העשבים יורדת במשך השנים
2. מצטברת שכבת חיפוי דקה (שלא גובה מס הרטבה) ומגבירה את חידור הגשם http://eco-garden.co.il/index.php?m=ar&artd=7232
כיסוח העישבייה לא מספיק היות והנשאר עדיין מאדה 50% מהגשם.
אשמח לרעיונות מעשיים , זיכרו 120 ד'

[ראובן אורן]

לפני שאתחיל ב'רעיונות מעשיים', אזכיר קודם, כמה 'עקרונות מעשיים',
במיוחד לאחר המשפט שהוספת בסעיף 2 - "..שכבת חיפוי דקה ..מגבירה את חידור הגשם"

עיקרון ראשון - 'הכל חוזר לאדמה' - אין להוציא מהשטח שום צמח בר / עשבונים או 'עשבים רעים'. הם מלאים וגדושים במינרלים ששאבו מהאדמה. שליפתם והעברתם ל'מזבלה', הורסת את כל מה שהטבע ניסה לעשות - 'שאיבת' מיקרואלמנטים ממעמקי האדמה (שורשים ארוכים!!) ע"י צמחי הבר העונתיים הללו והעלאתם לשכבת הקרקע העליונה ועם מותם, כ'חדשנתיים' נסתיים תפקידם. הם מתפרקים למעלה והמינרלים מעשירים את שכבת הקרקע העליונה - אחד מתפקידיהם החשובים ביותר של צמחי הבר הללו - לשמש כ'מעלית מינרלים'.

עיקרון שני - הם לא 'עשבים רעים' - בבחינתת 'כל דעביד רחמנא, לטב עביד' - כל שברא ריבונו של עולם ('אלוקים', בגימטרייה 'הטבע' ), ברא רק לטובה ולכבודנו. כל שעלינו לעשות זה 'רק'.., לרדת לסוף דעתם של הצמחים השונים וללמוד במה הם יכולים להועיל לנו והרשימה, ארוכה כאורך הגלות.
כל צמח בר, הגדל בגינתנו, 'מצביע' על חסר של אלמנטים כאלו ואחרים בקרקע העליונה ואת זה הוא בא לתקן. לא, אין כאן כל 'סיפורי ניסים ונפלאות', אלא מדובר במערכת מדהימה ומתוכננת מראש של יחסי גומלין בין צמח לצמח ובין צמחים לאדמה. (אחת ה"אכזבות" שלי מהפיכת האדמה בגינה ל'אדמה אורגנית, הרמונית ו'פועמת'.., היא העובדה שנעלמו מגינתי סירפדים, דרדרים, סעידות, ינבוטים וכדומה.. - הם פשוט סיימו את עבודתם! ומנת הזרעים שלהם שמגיעה לגינתי ברוח אן בלשלשת ציפורים, לא השתנתה. פשוט אין להם סיבה מעשית לצמוח שם, מותירים את הכבוד לירקות.
גינתי הוזנחה בשנה שעברה.. והשנה היא ב'שמיטה' (שנתיים 'שמיטה' ) - האדמה האורגנית שלי, נראתה רע מאוד כמויות צמחי הבר ("עשבים שוטים") היו אדירות - כל 'ינבוט' גדל כמו 'אקליפטוס'. אפילות נראו כמה סירפדים בפינות מוזנחות, כולל 'כותלית יהודה' ועוד כמה שמזמן לא ראיתי בגינתי.
התיזמון היה ונשאר - להמתין לגשם ויום לאחריו, לעבור ולעקור את ה"אקליפטוסים". להערים ערימה גבוהה על המדשאה, לעבור עם 'מכסחת הדשא' עליהם, לטחון אותם ולהשיבם לאדמה כחיפוי עבה = כ 10-15 ס"מ. האדמה 'פועמת' כעת במלוא עוזה !


עיקרון שלישי - מאוד חשוב, בגינון האורגני, שהוא מין 'סיסמה' נאה לגינון וחקלאות נכונים הנגזרים מתוך הרמונייה עם הטבע והכרתו יותר לעומק - ואני מתכוון לתיזמון הנכון. לדעת מתי קורה ומתרחש כל דבר בגינה שלנו. מתי יש סיכוי שכנימות יגיעו מהמטעים המרוססים שסביבנו, מתי מתרחשת פריחה, חנטה ועוד ועוד.

קילטור / גיזום / עקירה / כיסוח / קצירה.. של צמחי בר / עשבונים / 'עשבים רעים' בזמן הנכון - בעת הפריחה ולפני הבשלת הזרעים, נותן לנו את האפשרות להנות מכל העולמות וגם לרקוד בכל החתונות יחד. נהנה מפריחתם של אותם "צמחים רעים / שוטים" אבל, עם תזמון נכון, נמנע ריבוי מוגזם שלהם ע"י פיזור נוסף של זרעים. המינרלים הרבים וכל יסודות הקורט שהם 'שאבו' מתחתית הקרקע, לא יופנו לאנרגייה לטובת הזרעים החדשים, אלא יישארו על שכבת הקרקע העליונה שלנו (כחיפוי מתפרק ומתקמפסט) ויפנקו את צמחי הנוי או הירקות שלנו.


ולגבי 'רעיונות מעשיים'
אם פני הקרקע מאפשרים זאת, להשתמש ב'מכסחת דשא'. לנוריד לשלב הנמוך ביותר, ולעבור ולבצע 'קירקוף' של צמחי הבר הלא רצויים.
כמובן שגם כאן נכנס נושא העיתוי הנכון, במיוחד כשמדובר בטיפול בחלקת דשא / מדשאה. יש לבצע הקירקוף לפני התעוררות הדשא ותחילת הופעתו באביב.
(כמובן שיש לשמור החומר הקצור [וה'טחון'] ולהעביר תכולת הסל לערימת הקומפוסט - מזכיר שחומר 'טחון' מזרז ומעיר את כל הערימת קומפוסט)

אם פני הקרקע לא נוחים / מתאימים, לעבודה עם מכסחת, לבצע את בירוא העשבים וצמחי הבר, עם כלי מתאים - את חפירה צרה, אן כף גננים וכדומה.

מלאכת הוצאת העשבים בגינה, היא 'חצי פילוסופיה'!! ניקוי ראש מעולה של עבודה סיזיפית נקייה ממחשבות!! חשבו על זה.

[רן פאוקר]

ראובן שלום ותודה
מה שכתבת מילה בסלע
וגישתי אותה אני מטיף השקם והערב " לא מוציאים מהגן חומר רק ע"מ להחזירו בהמשך באופן מלאכותי" להרחבה http://eco-garden.co.il/index.php?m=ar& ... 71&cat=168
גם אני לא אוהב השם עשבים רעים אבל השם צמחים לא רצויים באתר הוא ארוך מידי בגלל זה אני (אם אני זוכר) מוסיף בסוגריים לאחר שאני כותב עשבים או עשבים רעים (=צמחים לא רצויים באתר[).

רעיון הכיסוח הוא נהדר אבל בתנאי שיש יותר מ 400-500 מ"מ גשם אחרת וכבר כתבתי גם הצמחיה המכוסחת צורכת עד מותה בקייץ עד 50% מהגשם שאצלנו 250 מ"מ בממוצע, ואין לנו ה"לוקסוס " הזה לאבד אותם.
לכן הגענו למסקנה (אגב הסכימו איתי מספר אקולוגיפ ואפילו אורגנים. שכניראה הפתרון שלנו בתנאים הנתונים הוא האופטימלי. דהינו
חיפוי דק ואז חידור הגשם המירבי מבלי לשלם "מס הרטבה".
ריסוס הצמחים הלא רצויים בחומר לא שאריתי בקרקע ושלא פוגה בחיים בתוך הקרקע. כך הצמחים המרוססים נשאים בשטח נשורת העלים מצטברת ומשמרת שכבת חיפוי דקה. ובא לציון גואל.
העלתי הנושא אולי איזה הדיוט (לא אידיוט חלילה) דןקא בגלל הדיוטיותויעלה רעיון שמלומדים לא חשבו עליו.
אני שמח שהרחבת תודה

[אלקנה]

לא הבנתי למה קצירת העשבים והשארתם על הקרקע פוגעת בחידור הגשם ואת ההנחה שהם ממשיכים לצרוך גשם עד מותם

[רן פאוקר]

אלקנה להבהרה
כל חיפוי קרקע מונע יצירת קום אוטם המונע חידור הגשם וזה כולל חיפוי אורגני ולא אורגני וגם צמחים ראה http://eco-garden.co.il/index.php?m=ar&artd=7232
זה כולל כמובן גם עשבים קצורים

אבל בו בזמן עשבים קצורים עדיין צומחים ומאדים מים ולכן כ =50% ממעט הגשם שלנו נצרכים ע"י העשבים הקצורים ולא עומדים לרשות צמחי הגן הבוטני

[עפרהלהלה]

באותו עניין בוער בעניין קצת אחר:
אני גרה בקיבוץ כפר סאלד בגליל העליון ונושא הריסוס פה בתוך הקיבוץ מאוד חם ובעייתי. צוות הנוי מצומצם מאוד ואין משאבים לקיבוץ להגדילו. הם מרססים פה כל יום כמעט! סוף סוף עם התעוררות התקשורת לעניין גם הנוי וגם ההנהלה מוכנים ורוצים לחפש פתרון אחר. בנתיים מה שמצאתי שיכול להחליף את הראונדאפ זה חומץ סינטטי לא מהול אלא ריסוס ישירות באדמה. מישהו ניסה או שמע על כך? יש רעיון אחר? היום בתמימותי נכנסתי ל"עמיר שיווק לחקלאות" והם פשוט צחקו עליי.

אין מה לדבר על לשים חיפוי, לעשב ידנית, לתת לעשב לצמוח מכיוון שמדובר על כל השטחים הציבוריים בקיבוץ.

רעיונות?

[ראובן אורן]

פשוט מאוד, שיטה הנהוגה גם בחקלאות.., וכמובן ש'עמיר' או 'הגרעין' ודומיהם, לא אוהבים, כי זה מוריד להם מההכנסות.. ובלי לדבר כעת על הרעלת האדמה והאנשים היושבים עליה ושותים את מי התהום שאליהם מחלחלים כל הרעלים..

אז השיוטה נקראת 'חיטוי תרמי'. כל שנדרש לכך אלו יריעות 'ניילון', פשוטות, רגילות, כמו בשימוש חקלאי.
פורשים את היריעות על השטחים המדוברים ומקבעים אותם לקרקע ביתדות, אבנים או בכל שיטה אחרת.
אני מתכוון ליריעות שקופות !! לא שחורות !!!

כמה זמן? כשבועיים !
מזג האויר כעת, הולך ומתחמם וזה העיתוי המתאים. קרינת השמש חודרת מבעד ליריעה השקופה והחום נכלא בין הניילון לבין האדמה. החום הרב מחסל את כל סוגי הצמחייה, ללא שום הרעלת קרקע. נקי ויעיל !!

2 טיפים לשיפור החיטוי התרמי:

1. אם אפשר לחרוש / לקלטר / לאוורר קצת את האדמה לחפני פרישת היריעות.., מה טוב! החום יחדור יותר לעומק.

2. אם מבצעים זאת בתקופה הקרובה, ייתכן והאדמה עדיין לחה ממנת הגשם האחרונה שקיבלתם בצפון. אם לא, מומלץ בחום, להשקות היחטב כל שטח אדמה לפני פרישת היריעות. הלחות שבאדמה גם תאפשר חדירה עמוקה יותר לחום וגם תזרז נביטה (הלחות + החום הגבוה) של זרעים נסתרים וטמונים שהצטבר על ובתוך האדמה.
הכל ינבוט בצהירות, תחת היריעות השקופות ותוך שבוע של 'חיפוי', כל הצמחייה תמות טוטאלית. 'שבועיים' זה לזרעים ולצמחים הכי עקשניים !

(מה אחר כך?! לשיטתי האורגנית..., לקלטר את האדמה ולהפוך אותה, עם כל הצמחים המתים ולהחדירם לקרקע.., קלאסי !)

[רן פאוקר]

ראובן חיטוי טרמי טוב רק בחלקה בה אין צמחים היות והחיטוי יפגע בשורשי הצמחים.בגן הבוטני כמו בגן הקיבוץ יש מלא שורשי הצמחים שיפגעו מהחיטוי הטרמי

[ראובן אורן]

.. ייתכן ולא ממש הבנתי את המשפט האחרון של עפרה ...

אין מה לדבר על לשים חיפוי, לעשב ידנית, לתת לעשב לצמוח מכיוון שמדובר על כל השטחים הציבוריים בקיבוץ.

'שטחים ציבוריים' !??