לפני שאתחיל ב'רעיונות מעשיים', אזכיר קודם, כמה 'עקרונות מעשיים',
במיוחד לאחר המשפט שהוספת בסעיף 2 - "..
שכבת חיפוי דקה ..מגבירה את חידור הגשם"
עיקרון ראשון - 'הכל חוזר לאדמה' - אין להוציא מהשטח שום צמח בר / עשבונים או 'עשבים רעים'. הם מלאים וגדושים במינרלים ששאבו מהאדמה. שליפתם והעברתם ל'מזבלה', הורסת את כל מה שהטבע ניסה לעשות - 'שאיבת' מיקרואלמנטים ממעמקי האדמה (שורשים ארוכים!!) ע"י צמחי הבר העונתיים הללו והעלאתם לשכבת הקרקע העליונה ועם מותם, כ'חדשנתיים' נסתיים תפקידם. הם מתפרקים למעלה והמינרלים מעשירים את שכבת הקרקע העליונה - אחד מתפקידיהם החשובים ביותר של צמחי הבר הללו - לשמש כ'מעלית מינרלים'.
עיקרון שני - הם לא 'עשבים רעים' - בבחינתת 'כל דעביד רחמנא, לטב עביד' - כל שברא ריבונו של עולם ('אלוקים', בגימטרייה 'הטבע'
), ברא רק לטובה ולכבודנו. כל שעלינו לעשות זה 'רק'.., לרדת לסוף דעתם של הצמחים השונים וללמוד במה הם יכולים להועיל לנו והרשימה, ארוכה כאורך הגלות.
כל צמח בר, הגדל בגינתנו, 'מצביע' על חסר של אלמנטים כאלו ואחרים בקרקע העליונה ואת זה הוא בא לתקן. לא, אין כאן כל 'סיפורי ניסים ונפלאות', אלא מדובר במערכת מדהימה ומתוכננת מראש של יחסי גומלין בין צמח לצמח ובין צמחים לאדמה. (אחת ה"אכזבות" שלי מהפיכת האדמה בגינה ל'אדמה אורגנית, הרמונית ו'פועמת'.., היא העובדה שנעלמו מגינתי סירפדים, דרדרים, סעידות, ינבוטים וכדומה.. - הם פשוט סיימו את עבודתם! ומנת הזרעים שלהם שמגיעה לגינתי ברוח אן בלשלשת ציפורים, לא השתנתה. פשוט אין להם סיבה מעשית לצמוח שם, מותירים את הכבוד לירקות.
גינתי הוזנחה בשנה שעברה.. והשנה היא ב'שמיטה' (שנתיים 'שמיטה'
) - האדמה האורגנית שלי, נראתה רע מאוד
כמויות צמחי הבר ("עשבים שוטים") היו אדירות - כל 'ינבוט' גדל כמו 'אקליפטוס'. אפילות נראו כמה סירפדים בפינות מוזנחות, כולל 'כותלית יהודה' ועוד כמה שמזמן לא ראיתי בגינתי.
התיזמון היה ונשאר - להמתין לגשם ויום לאחריו, לעבור ולעקור את ה"אקליפטוסים". להערים ערימה גבוהה על המדשאה, לעבור עם 'מכסחת הדשא' עליהם, לטחון אותם ולהשיבם לאדמה כחיפוי עבה = כ 10-15 ס"מ. האדמה 'פועמת' כעת במלוא עוזה !
עיקרון שלישי - מאוד חשוב, בגינון האורגני, שהוא מין 'סיסמה' נאה לגינון וחקלאות נכונים הנגזרים מתוך הרמונייה עם הטבע והכרתו יותר לעומק - ואני מתכוון לתיזמון הנכון. לדעת מתי קורה ומתרחש כל דבר בגינה שלנו. מתי יש סיכוי שכנימות יגיעו מהמטעים המרוססים שסביבנו, מתי מתרחשת פריחה, חנטה ועוד ועוד.
קילטור / גיזום / עקירה / כיסוח / קצירה.. של צמחי בר / עשבונים / 'עשבים רעים' בזמן הנכון -
בעת הפריחה ולפני הבשלת הזרעים, נותן לנו את האפשרות להנות מכל העולמות וגם לרקוד בכל החתונות יחד. נהנה מפריחתם של אותם "צמחים רעים / שוטים" אבל, עם תזמון נכון, נמנע ריבוי מוגזם שלהם ע"י פיזור נוסף של זרעים. המינרלים הרבים וכל יסודות הקורט שהם 'שאבו' מתחתית הקרקע, לא יופנו לאנרגייה לטובת הזרעים החדשים, אלא יישארו על שכבת הקרקע העליונה שלנו (כחיפוי מתפרק ומתקמפסט) ויפנקו את צמחי הנוי או הירקות שלנו.
ולגבי 'רעיונות מעשיים'
אם פני הקרקע מאפשרים זאת, להשתמש ב'מכסחת דשא'. לנוריד לשלב הנמוך ביותר, ולעבור ולבצע 'קירקוף' של צמחי הבר הלא רצויים.
כמובן שגם כאן נכנס נושא העיתוי הנכון, במיוחד כשמדובר בטיפול בחלקת דשא / מדשאה. יש לבצע הקירקוף לפני התעוררות הדשא ותחילת הופעתו באביב.
(כמובן שיש לשמור החומר הקצור [וה'טחון'] ולהעביר תכולת הסל לערימת הקומפוסט - מזכיר שחומר 'טחון' מזרז ומעיר את כל הערימת קומפוסט)
אם פני הקרקע לא נוחים / מתאימים, לעבודה עם מכסחת, לבצע את בירוא העשבים וצמחי הבר, עם כלי מתאים - את חפירה צרה, אן כף גננים וכדומה.
מלאכת הוצאת העשבים בגינה, היא 'חצי פילוסופיה'!! ניקוי ראש מעולה של עבודה סיזיפית נקייה ממחשבות!! חשבו על זה.
פורסם: 13 אפריל 2015,14:04
