כמה מילים על "חג" ט"ו בשבט שנחגוג מחר בלילה (ערב שבת)
מסכת ראש השנה משנה א'
"אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם:
בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים.
בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי.
בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיעָה וְלַיְרָקוֹת.
בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ:"
במקור החג בא לציין תאריך שבו משתנה מעמדם של פירות האילן,
בתקופת התלמוד וכמובן שגם לפני כן, לא היו טקסים המייחדים יום זה והוא צוין רק ליודעי ההלכה ולחקלאים.
הסיבה שנקבע דווקא תאריך מובא לנו בדברי רש"י, "שכבר עבר רוב ימות הגשמים, שהוא זמן רביעה, ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטים מעתה."
זאת אומרת שלדעת רש"י (ועוד מפרשים) מכיוון שכבר ירדו רוב הגשמים של עונת החורף (נשארו לנו חודשיים עד חג האביב, הוא חג הפסח)
כל פירות האילן שיחנטו מכאן והילך, יהיו של השנה החדשה ולא של השנה הקודמת.
בתקופת הראשונים, יום זה קיבל מעמד מסוים בקהילות אשכנז, שבהם גזרו לא לגזור תעניות ביום זה, ולאחר מכן, מנהג זה התקבע ברוב קהילות ישראל ונוסף הדין שאין לומר בו תחנון.
המנהגים המוכרים לנו כיום של אכילת פירות משבחה של א"י, החל אצל קהילות החסידים בארצות אשכנז (יכול להיות שהסיבה לכך, היא שרבים מפירות הארץ לא היו מצויים
בארצות אשכנז, ולכן הם ייחסו לכך חשיבות, מה שלא נכון לקהילות הספרדים ועדות המזרח שפירות רבים משבחה של א"י היה בא על שולחנם תדיר),
והם אלו שהחלו להפיצו.
לפני כ-350 שנה בתקופת האר"י ומקובלי צפת, החל להתגבש סדר ט"ו בשבט כמו שאנו מכירים אותו היום, מכיוון שקהילות ישראל בגולה באותה תקופה היו עם כסיפה עזה לגאולה
מנהג זה נפוץ לכל עבר והגיע כמעט לכל קהילה בעולה, דבר שהראה את האהבה והחיבה שרחשו יהודי הגולה לארץ ישראל.
כמו שכתב האדמ"ור רובן אורן הי"ו, אין זה עונה טובה לטעת את רוב העצים, למעט חשופי שורש מהנשירים, ובכל זאת, מכיוון שראשי הציונות רצו לתת ליום ט"ו בשבט
עניין ומשנה תוקף, החל מנהג נטיעת העצים, שמסמל יותר מכל את חזרתו של עם ישראל לארצו.
המקום הראשון בו נטעו עצים היה יסוד המעלה שם ב-1884 יצאו בני הקיבוץ ונטעו כ-1500 עצי פרי שונים, מאז מנהג זה הלך והתפשט וכיום מוכר היום כ"חג האילנות" וכ"חג הנטיעות"
בשנים האחרונות, נוסף ליום זה ערך נוסף והוא "יום שמירת הטבע" ו"יום אקולוגי".
כיום לשמחתנו יש לנו פירות עונה רבים, אם זה הדרים, סובטרופיים ואחרים, ואת שאר פירות הקיץ ניתן לרכוש במחירים השווים לכל נפש בחנויות הפיצוחים וברשתות השיווק השונות.
לכן, ניתן לקיים בשמחה ובהדר את המנהג שהחל במאות שנים האחרונות.
אצל יהודי תימן נהגו כל השנה לערוך טקס דומה לאחר ארוחת השבת (או לפניה תלוי בקהילה) טקס הנקרא "ג'עלה"
לכן, אנו נמשיך במסורת אבותינו ונהדר גם עם ערקי ואחרים
שיהיה לכולנו ט"ו בשבט ירוק ושמח
- בארץ אהבתי השקד פורח :)
- IMG_2537.JPG (189.07 KiB) נצפה 6465 פעמים