אכן, אני לא אוהב לבשל ובודאי שלא ב'מיקרו' (ממילא אין לי ! ולא יהיה
)
האינטואיציה שלי אומרת ש...זה לא טוב לבשל ! ה'ויטליות' של החומר ... 'מתה'.
אבל.. כהרגלי בקודש, אני חייב להתנסות בכל דבר, כדי שאוכל להביע דעה. וזה מה שאני עושה.
כל הגינה שלי היא 'גינה ניסויית' - כל הזמן. משתנה לגמרי משבוע לשבוע..
לגבי 'טבק השיח'
השימוש העיקרי בו הוא לצורץ הפקת 'מיצוי ניקוטין' מהעלים, במקום להשתמש בטבק מסיגריות.
המיצוי, ע"י השריית עלים במים, למשך יום - יומיים, עד 3 ימים ואז מרססים. כתישת העלים לפני כן, תזרז את המיצוי.
לגבי 'תה סירפדים'
כשהתעוררה הבעייה - "מה עושים בקיץ, כשאין סירפדים"?! התחלתי שוב בניסיונות ומצאתי כי עלים של ירקות (עגבניות, מלפפונים..) מתאימים ל'תה' במקום סירפדים ואחרי כן ניסית כם צמחי בר אחרים, השכיחים בקיץ, כמו - חסת המצפן, כף אווז ועוד. ומצאתי שהם טובים לא פחות בתור 'תה סירפדים'.
ואז ניסיתי גם את הצמח 'טבק השיח'..., ומצאתי ...כי טוב !
ההבדל הוא בפירוק !
כשהעלים של טבק השיח, שוכבים בתוך חבית המים ו"תוססים" ומתפרקים בפירוק אנאירובי (עם הסירחון המלווה..), גם הניקוטין מתפרק שם. ל'תה' שמתקבל בסוף התהליך, אין ריח של ניקוטין.
האדמה הופכת לירוקה ואורגנית למשעי..
אם החומר התחיל להסריח (פרוק אנאירובי) הוא כבר לא מתאים לריסוס כ'מיצוי ניקוטין'
לצורך ריסוס על מזיקים, אתה צריך חומר טרי, בן יום יומיים עד שלושה, לכל היותר. וכמו שכתבתי למעלה, אפשר פשוט לכתוש או לגזור את העלים ולהכניס למיכל עם מים וכבר למחרת יש לך חומר לריסוס.
מה הריכוז?! אני לא יכול לענות לך. תשתמש באינטואיציה שלך..
צמח שמקבל הרבה מים, יהיה עם כמות ניקוטין נמוכה, כמו צמחי תבלין.
אם יגדל בשמש חזקה ללא השקייה, החומר יהיה חזק יותר ויכיל יותר ניקוטין