הכנת קומפוסט בשלבים - טיפים

[ראובן אורן]

ערבוב יסודי הכוונה ממש לבלגן את השכבות המסודרות (ובכך אחשוף חומר אורגני מהמטבח שהוצנע יפה בערימה) ואז שוב לכסות הכל בחומר יבש?

כתבתי 'לכסות שוב' ?! לא !
כשאתה מערים בשכבות, החומר מהמטבח מתפרק
לא יודע מה זה 'לבלגן'
כתבתי לערבב את הערימה כדי שתהיה הומוגנית - 'חומר יבש' מעורבב עם 'חומר לח' מהמטבח.
אם תמשיך להוסיף חומר כלשהו, הערימה לא תיכנס למצב התרמופילי.
לא מוסיפים כלום! מערבבים את הערימה ועושים ממנה הר גבוה וכו'

[סקיבה]

אוסיף קצת על דברי ראובן, ואנסה לענות לשאלותיך אחת-אחת...:

א. כתבת פעם להשקות כל יום ופעם להשקות רק שרוצים לסיים את הבשלת הערימה - מתי בדיוק צריך להשקות?

ערימת קומפוסט במצב מיטבי היא לחה - כ-70% לחות. בדרך-כלל, מספיקה הלחות שיש בשאריות המטבח (במיוחד אם יש הרבה שאריות) - ואין צורך להשקות. בכל מקרה, עודף לחות גרוע מחוסר - משום שבלחות יתר נוצרים תנאים אנאירוביים ובעקבותיהם ריקבון וסירחון.

ב. הצעת את האפשרות הבאה (למישהו שהתלונן שאין לו מקום)

במקום 'ערימת קומפוסט' ניתן להוסיף את כל הפסולת האורגנית מסביב לעצים כ'חיפוי'. גם את החומר הטרי מהמטבח, ניתן להניח בהיקף העצים ולכסות אותו בחומר יבש - כסחת דשא, עלים ושאר שארייות. החומר יהפוך לקומפוסט בתהליך טבעי רגיל, כמו בתחתית אדמת היער וכל פעם תוכל להוסיף שכבה נוספת. את התוצאות המופלאות, תראה במצבם המשגשג של העצים



עד כמה השיטה הזו עדיפה על "ערימת הקומפוסט החרוטית" הסטנדרטית?
האם זה עדיף על פשוט לשפוך קומפוסט תעשייתי בערוגות העצים? (מה שהתכוונתי לעשות בהעדר קומפוסט ביתי) אולי עדיף גם וגם?

השיטה הזו לא עדיפה. היא אלטרנטיבה למי שאין לו מספיק מקום ליצור ערימת קומפוסט מסודרת.
בערוגות העצים, עדיף לשים קומפוסט קנוי, על-פני לא לשים דבר - אם אין לך קומפוסט תוצרת בית.

ד. כמה שמש הערימה הזו צריכה?

הערימה ממש לא צריכה שמש - היא צריכה צל.

ה. מה עושים בחורף? האם הקור מקשה על התקדמות התהליך? מדוע לכסות אם צריך שהערימה תהיה רטובה
אם הזכרת כמה פעמים בפוסט הזה יער גשם, שם יש הרבה גשם והחומר האורגני והיבש לא מכוסים... אז למה בעצם אנחנו מכסים?

הערימה צריכה להיות לחה - לא רטובה! ואנחנו לא ביער גשם (תודה לאל, כבר הייתי כמה ימים במקום כזה...).
הקור מאט את התהליכים, אך זה נורמלי.

ו. יש לי רק חתול בגינה (שהייתי נחמד לתת לו מזון ושתיה והוא בתמורה "מדשן" לי אותה באופן קבוע ) מה עושים אם אין בנמצא יצור צמחוני שאפשר לאסוף את צואתו הריחנית ולהוסיף אותה לערימה? האם התהליך לא יעבוד? האם קומפוסט קנוי יכול להחליף את זבל העופות הזה?

התהליך יעבוד בכל מקרה - אולי ייקח מעט יותר זמן.
כן, ניתן להוסיף קומפוסט קנוי בתור סטרטר לערימה.

יום טוב,
אמיר

[עמיחי_]

תודה אמיר על התשובות המפורטות.

רק עוד שאלה אחת לגבי הערבוב - האם לערבב את הערימה כל שבוע או רק שהחלטתי לסיים את התהליך עם הערימה הנוכחית?

(ובכלל, אם הערימה "עובדת" רק כשהיא מעורבבת, אז למה לא לערבב לכתחילה - ולשים בשכבות?)

שוב תודה
עמיחי

[ראובן אורן]

תודה אמיר על התשובות המפורטות.

רק עוד שאלה אחת לגבי הערבוב - האם לערבב את הערימה כל שבוע או רק שהחלטתי לסיים את התהליך עם הערימה הנוכחית?

(ובכלל, אם הערימה "עובדת" רק כשהיא מעורבבת, אז למה לא לערבב לכתחילה - ולשים בשכבות?)

שוב תודה
עמיחי

הרוטינה היא 'ערום בשכבות סרוגין', בייחוד בערימה הראשונה שלך, שבה אתה קורא ומזמין את כלל היצורים שבגינה, להגיע לערימה שלך ולהתחיל לעבוד

הערימה עם שכבות הסרוגין מצטמצמת בנפחה כל הזמן מהתהליך הטבעי של התפרקות החומר האורגני שמגיע מהמטבח. הקליפות וכל החומרים, מגירים נוזלים שמרטיבים את שכבת החומר היבש שמתחתם ובשלב הזה הנקרא 'השלב המזופילי', הערימה מתחממת בעת 'שריפת הסוכרים' לטמפרטורה של כ 40 מעלות וזו סביבה נעימה וחביבה על היצורים שאתה והערימה, מחכים להם. על כן אין כל טעם לערבב את הערימה, כי אתה תפריע לתהליך המזופילי הזה ותשבש אותו.

ערימה ש'עובדת' מצמצמת את נפחה ב כ 70% תוך 3 ימים ! ערימה בגובה של 1 מטר, תהפוך, תוך פחות משבוע לערימה בגובה 30 ס"מ ! אם לא מפריעים לה.

לאחר שתספר לנו כאן, בשמחה על כך שיש לך 'משהו שחור' בתחתית הערימה, והמידה ולא יהיה לך 'חומר יבש' בנמצא, תוכל להתחיל לכסות את החומר החדש עם החומר הותיק יותר וע"י כך, למעשה, לערבב את הערימה.
בצורה כזו יתערבבו 2 התהליכים יחד, גם המזופילי - 'שריפת סוכרים' וגם התרמופילי - שלב הבעירה הסופי וכל התהליך יהיה איטי יותר

שוב, במיוחד בערימה הראשונה שלך, תערים בשכבות סרוגין כל הזמן ו...תן לטבע לעשות את העבודה

[עמיחי_]

אז אם אני מבין נכון, רק בשלב שהערימה הצטמצמה ויש חומר שחור בתחתית אז מערבבים? או שגם אז זה מיותר ועדיף לא לגעת?
מתי לגרוף את הערימה לצורת חרוט עם החור באמצע והמים המטפטים שאמרת? רק שממש רוצים לזרז ולסיים את התהליך?
תודה.

[ראובן אורן]

רק בשלב שהערימה הצטמצמה ויש חומר שחור בתחתית אז מערבבים? או שגם אז זה מיותר ועדיף לא לגעת?

לא, לא אמרתי את זה ואל תהפוך את זה ל'חוק' שלי
שוב..
מערימים בשכבות, בייחוד הערימה הראשונה שלך ולא נוגעים ולא הופכים, עד ש.. מחיליטים שרוצים קומפוסט מוכן ואז, מפסיקים להוסיף חומר חדש, מערבבים את הערימה שתהייה הומוגנית ויוצרים ממנה 'הר חרוטי' וכו'

כעת, הסתיו בעיצומו ויהיה לך הרבה עלי שלכת, בתור חומר יבש ולא תחסר אותו

לאחר שתסיים בהצלחה את הערימה הראשונה, שהיא יותר איטית מהבאות אחריה, אז הסביבה תהייה רוויה בחיידקים ופטריות ותוכל להרשות לעצמך ("בלי לשאול את ראובן" ) לעשות עם הערימה כרצונך, לערבוב או לא

שוב.. ערבוב שבועי של הערימה, לא יתן לך את השלב התרמופילי במלואו

[עמיחי_]

הבנתי. תודה. סליחה על הטרטור...

יאללה לעבודה.

[ראובן אורן]

הבנתי. תודה. סליחה על הטרטור...

יאללה לעבודה.

עמיחי
בגדול, הפטנטים הרבים שהבאתי לכאן, נולדו מתוך ניסיון של הרבה שנים
הרעיון הוא ללכת עם הטבע, כמו בטבע

כמו מה שקורה בתחתית היער. ענפים דקים נופלים מלמעלה וגם עלים ועליהם פירות רקובים ונגוסים ועליהם שוב עלים וענפים ועליהם לשלשת וגללים של בעלי חיים ושוב עלים ו..קצת גשם ושוב.. חוזר חלילה
כך, ע"י 'ערום בשכבות סרוגין', אני מלמד איך לחקות את מה שקורה בטבע
תחשוב על זה.. כי הטבע יודע לעשות את זה הכי הכי טוב
שאר הטיפים, הם המצאות שלי, כדי לייעל ולזרז את התהליך הטבעי - החל מה'הר החרוטי' ועד לחור במרכז (ליצירת תנאים מיטביים לחיידקים והפטריות - חמצן + לחות גבוהה ואז הם מתרבים במהירות רבה וזה החום הרב ש'מדליק' את הערימה.

זכור את הדימוי של מה שקורה בתחתית היער ו..זה הכל ! תן לטבע לעשות את שלו

[סקיבה]

עמיחי,

הערה קטנה, שאולי תתרום לסדר גדול בפרספקטיבת הזמן שלך...:

עכשיו מתחיל הסתיו - אנחנו מצניעים קומפוסט (אם אין לנו תוצרת בית - קונים), ומייסדים ערימה חדשה.
עורמים (בשכבות!!!) עד סוף החורף..., בוא נגיד סביבות ינואר פברואר - אז אנחנו רוצים תוך חודש להפוך את הערימה לקומפוסט - כדי להכין את הגינה לאביב ולקיץ (פברואר-אפריל).
מפסיקים להוסיף חומר, מערבבים היטב, הר חרוטי וכו' וכו'..., נותנים לערימה להבשיל, וליד הערימה המבשילה, מייסדים ערימה חדשה - אותה נערום (בשכבות!!!) עד סביבות אוגוסט - ספטמבר (כדי שיהיה לנו קומפסט מוכן לגידולי החורף בספטמבר - אוקטובר).

וחוזר חלילה...

מקווה שההסבר מובן (ומקובל על מועצת החכמים... )

[עמיחי_]

תודה לכולכם. מבטיח לעדכן בתוצאות...

[פלד]

יש לי ככה:

בעיקר קליפות בננה
שיירי ירקות
כרוב לבן
ובאופן כללי רק שיירי ירקות ופרות רטובים

אין לי עלים.

שם הכל בדלי עם מכסה מאורר. ומרטיב מידיי פעם אם מתחיל להתייבש .מה ייצא מיזה ?
האים יכול לצאת מדלי כזה קומפוסט איכותי מיתפורר יערי ומזין ? או שרק בליל רקב אנאירובי?

אם אכניס לאותו הדלי תולעים אדומות האים יצא הומוס משובח ומזין ?

[סקיבה]

הי פלד,

התיאור שלך נשמע כמו מפגע תברואתי בהתהוות.
בדלי, ואפילו עם מכסה מאוורר, תקבל עיסת ריקבון נוראית.

אם אין לך מקום לערימת קומפוסט, מציע לך לפנות לאשר מ- EM ישראל.
הוא יוכל לתת לך פיתרון של יצירת תחמיץ בדלי אטום - תוך שימוש בתרבית שנקראת בוקאשי...
את התחמיץ ניתן להפוך לקומפוסט בזמן קצר - אפילו באדנית.

לילה טוב,
אמיר

[פלד]

מה לגבי תולעים אדומות בדלי הנ"ל לפירוק יעיל ?

[סקיבה]

ממליץ לך לקראו קצת בשרשור התולעים האדומות, על תנאי גידולן...
אני לא חושב שהתולעים ישרדו אצלך בדלי לפי התיאור הנוכחי - הן יטבעו, או יורעלו...
רוב מגדלי התולעים בפורום עושים זאת על מצע קומפוסט/ זבל סוסים, הם עושים זאת במיכל מנוקז היטב ובקפדה יתרה על תנאי הלחות.
אם תשים רק שאריות של פירות וירקות, כמות הנוזלים תהיה מאד גדולה.

[עמיחי_]

אוקי אז הכנתי תחתית של חומר יבש (המצלמה נשארה בבית בכשרון רב אז אעלה תמונה מחר בע"ה)
רוחב - כ-80 ס"מ על משהו כמו חצי מטר. (נדמה לי, לא מדדתי אבל זה נראה לי ככה)
דרכתי עליו כדי לרסק את הענפים העלים ושאר החומר ששכב המון זמן והתייבש והיה קפיצי, וכדי לעשות מעין "מיטה" ישרה לערימה הזו. אחרי המעיכה הגעתי למשהו כמו 20 ס"מ גובה.

העניין הוא שגם בגלל שאני רק מתחיל וגם בגלל שעוד לא חינכתי את בני הבית למיין זבל - יש לי ממש מעט שאריות מהמטבח .
נניח היום שמתי חומר בכמות של חצי שקית מכולת קטנה (וזה עוד אחרי כל האוכל של שבת). וחיפיתי בשכבה יפה של עלי שלכת.

וממילא אני שואל -
האם צריך יחס מסויים בין החומר הרטוב לחומר היבש שמחפה אותו או שזה לא משנה כל עוד זה מסודר בשכבות? (כרגע זה נראה לי יחס של 1:20 יבש לרטוב...)
האם אפשר לשים גם שאריות מטבח יבשות (אורז/ כיכר לחם יבש) וכד' או שזה כמו העלים היבשים?
מה לגבי גזם טרי או דשא שרק נקצץ? האם זה בבחינת חומר יבש?
והעיקר - הערימה יבשה כאילו עבר עליה קיץ מדברי. האם בכל זאת להשקות? באיזו תדירות?

[ראובן אורן]

לגבי 'חינוך הבית' - זה לוקח זמן ! תדאג שיהיה על השיש, דלי עם מכסה בנפח של 5-6 ליטרים
תדאג אתה לבדוק אותו כל יום ולרוקן אותו בעצמך לערימת הקומפוסט, כולל שטיפה שלו ואת המים.. על הערימה.
כך לא יהיה מצב של "איחסה.. זה מסריח", בדלי! כי שם באמת הפירוק הוא אנאירובי ומהר מאוד מצטברים נוזלים מצחינים בקרקעית. אז בהתחלה תשקיע בבדיקת הגלי כל יום.
עיקר החומר הלח מהמטבח, לא מגיע לאחר השבת, אלא בבישולים שלקראת שבת ! זה הזמן להשגיח ולהרגיל את המשפחה ש..'הכל זורקים לפח הקטן, חוץ מניילונים, בקבוקים, פקקים ופחייות'.
עם כל זאת, אני מוצתא בערימת הקומפוסט שלי, מדי פעם (בסינון) - פקקים, מטליות לחות, טבעות של פחיות וגם קולפן ירקות וסכין וגם כפית... נורמאלי..

אין 'מידות וכמויות' לגבי היחס בין 'יבש' לרטוב - החלק הכי חשוב הוא לכסות את החומר הלח שמגיע מהמטבח, בחומר יבש, כדי שלא יגיעו מאופפים ובהמשך, החומר היבש ירטב מהקליפות שיגירו נוזלים בעת הפרוק הראשוני.

דשא טרי, חומר מעולה ש'מחמם' את הערימה יופי ! להשתמש בו כשכבה של 'חומר יבש', על אף שהוא מתחיל להתפרק במהירות רבה ומתחמם מאוד. כל גם לגבי גזם טרי, אם אתה מדבר על עלים וענפים דקים. רצוי ויעלי לעשות מהם ערימה גדולה על המדשאה ו'לטחון' אותם עם מכסחת הדשא. החומר הטחון מתפרק במהירות ! אם תכניס אותו לשק או מיכל, כבר למחרת הוא 'ירתח' ! כמו הדשא, הוא מצויין לצורך זה
אל תכניס ככר לחם שלמה! פשוט יקח לה הרבה זמן להתפרק. פרק אותה, שבור אותה או שתאכיל ציפורים.

כל השאר, לפי התחושה שלך ! אתה שם.. ואנחנו כאן. אתה המחליט מה צריך לעשות. החומר יבש לדעתך, תשקה אותו כל בוקר כאילו שמדובר בערוגה. כשהערימה שוכבת על האדמה, אין הרבה חשש למצב של עודף לחות ויצירת סביבה אנאירובית, כי עודפי המים ייספגו באדמה. כשהכמויות מהמטבח יגדלו, תראה שלא צריך להשקות בכלל.

[עמיחי_]

הנה תמונה מהבוקר - הערימה הגודלת במהירות ותושב חדש שמבלגן את השכבות.

מה עושים נגד החתולים שנהנים מארוחת הבוקר הטריה בתוך הערימה?

[ראובן אורן]

א. תאלת 'מסגרת' מסביב לערימה שלך - או מסגרת של ארון מטבח בלי ה'גב' ואז יש לך גם דלתות מלמעלה, או 'כלוב' כלשהו כמו שהראתי בתחילת שרשור זה , כמו ה'כלוב' שבנה 'טל אשרוב' - אזטטי, דקורטיבי ותוחם יפה את הערימה במקום אחד שלא תתפזר.

ב. חתולים?! אין בעייה איתם! שיבלגנו ויחפרו וגם יחרבנו בפנים.. חופשי. פעם ביום, תעיף מבט על הערימה ואם צריך לכסות בחומר יבש, בגלל החתולים, תכסה


ג. רצוי ושימושי מאוד לכסות את הערימה בכיסו כלשהו - ברזנט, שק יוטה, או כל בד נושם (אפשר גם לחתוך 'באלה'). זה ישמור את הלחות בפנים וישפר את התהליך, מצד אחד, ומצד שני יגן על הערימה מפני עודף מים לעת תחילת הגשמים.

[תמיר אילן]

לפעמים יש התנגדות משפחתית לשים דלי של 5 ליטר על השיש (או פשוט אין מקום).
אצלנו ליד הכיור יש דלי קטן עם מכסה (כמו של ריבה או חמאת בוטנים שמכיל פחות מליטר). אותו שופכים כל ערב או לפי הצורך לדלי של 8-10 ליטר שבמרפסת שירות שירות ושוטפים שלא יהיו ריחות במטבח...

את הדלי הגדול אני מרוקן לערימת הקומפוסט פעם או פעמיים בשבוע ומכסה היטב עם עשב קצוץ וכד'. באותה הזדמנות אני גם מפריד (אם לא עשינו זאת במקור) כל מיני עלים וקילופים לטובת התולעים.
כמובן ששטיפת הדלי גם הולכת לערימה לפני שמכסים עם יבש ושק יוטה על הכל.

סידרת החינוך מביאה תוצאות מהר. האישה שמחה לא לסחוב שקיות אשפה כבדות ומסריחות לפח שברחוב (או לצפרדע השכונתית). לילדים זה גם מין משחק לזהות מה הולך לקומפוסט, מה לתולעים ומה הולך לכלבים. חלקם גם אוהבים להחזיק תולעת אדומה מדגדגת בכף היד

אני מחזיק בצד ערימת כסחת דשא שתשמש כחומר יבש. גיליתי שלא כדאי להחזיק את החומר בשקית זבל אלא ערימה פתוחה מכוסה מלמעלה ביוטה למנוע התייבשות יתר. בתוך שקית פלסטיק הכסחת מתקמפסט והופכת לאבק אפור - לא נעים לנשום ולא שימושי ככיסוי יבש. מחטי אורן גם טובים כחומר יבש. לע"ד התכונות מונעות הנביטה של המחטים נעלמות עם הזמן וההתפרקות בקומפוסט.

[רפי_ק]

מחטי אורן גם טובים כחומר יבש. לע"ד התכונות מונעות הנביטה של המחטים נעלמות עם הזמן וההתפרקות בקומפוסט.

אני יכול להגיד בוודאות שבקומפוסוט שלי יש מחטי אוראן לא מקומפסטיםעד הסוף, והנביטות, בלי עין הרע...