אין לי כוח כעת לרדת ולצלם שוב, אבל.., אכן! מאחר והשתילים צעירים, הערוגה הטרפזית, עדיין לא רלוונטית לגבי שורשיהם - הם לא התפתחו עדין לצורת התפרושת הקלאסית של 'פעמון' ועל כן הם צריכים לקבל בהתחלה, השקייה יותר ממוקדת וקרובה ל'גזע' שלהם.
את החצילים שתלתי בשורה במרכז הערוגה הטרפזית
את העגבניות והפלפלים, שתלתי ב 2 שורות מזוגזגות
עם צינור המים במצב JET 'ציירתי' חריץ לאורך מרכז הערוגה - בעומק של 2 או 3 ס"מ
בנוסף, לאחר שתילת כל שתיל והידוק האדמה סביבו, נוצרת למעשה 'צלחת קטנה' מסביב לכל שתיל וכך אנו מקבלים את המצב הקלאסי, כמו בהשקיית הפרדסים בעבר - 'צלחות' ותעלות המחברות ביניהם - החקלאי פותח את השיבר לצלחת הראשונה והולך לישון בתוך הצלחת האחרונה. כשהמים מגיעים אליו ומרטיבים אותו, הוא מתעורר ומפנה את הזרם מהשיבר לשורה הבאה..
כל עוד הצמחים קטנים, אפשר ללכת בין הערוגות כשכל רגל נמצאת בתלם אחר.. וכך לא מאבדים שיווי משקל...
לגבי גידול הדלועים, תן לאינטואיציות לרוץ חופשי מתוך הבנה בסיסית שרצוי שיהיו צפופים לצורך מינוף ההפרייה. אם מדובר בדלועים גדולים - דלעת, אבטיח ומלון, אז להשאיר אותם צמודים לקרקע כי הם מוציאים שורשים נוספים בהמשך ה'גבעול' (לגבי הדלעות, אני בטוח, כי גידלתי! לגבי אבטיח ומלון - לא בטוח.., אבל משער שגם כן. נראה השנה..)וכמובן שזה מסייע מאוד לצמח כולו. צריך לזכור שבמקרה כזה, לא מספיקה השקייה בטיפטוף בצמוד ל'גזע', אלא השקייה יותר 'שיטחית', כדי שכל האדמה באזור שעליו מתפרש הצמח, יקבל מים - אפשר ע"י 'הצפה' או ממטרונים או התזה..
דלועים קטנים, אפשר כמובן לאפשר להם לטפס לגובה - כפי שהזכרתי, כך אעשה השנה עם המלונים.
רגע.. צריך בכל זאת לרדת, אז אצלם לך..., בקשר לרישא..
הנה.. צילמתי את ערוגת הפלפלים שעוד לא גמורה, אז אפשר לראות בירור. 4 שתילים בהתחלה ועוד שתיל שונה, בסוף
לא טוב.. נסובב אותה..
הו.. ככה יותר טוב !
. 
)
)
: 
)
, המשאלה שלי היא שלא כל שתילי ה"דלעת" יהפכו לקישואים... שתשאר דלעת אחת או שתיים 