אז למי שאין זמן או כח לארגן ערימת קומפוסט, הנה הסברים:
1. מציאת חבית. מצאתי שתי חביות מתכת גדולות. אני בטוח שהיה לי יותר קל אם הייתי מוצא חביות פלסטיק, אבל זה מה שמצאתי...
אזהרה: יש לבדוק מראש מה יש (או היה) בחבית ולשים לב שהיא לא מכילה שאריות של חומרים רעילים / דליקים.
2. פתיחת חלון. קדחתי כמה חורים עד שהצלחתי ליצור נקודת אחיזה למספרי פח. המספריים שהשגתי קהים ולא ממש הצלחתי לחתוך את הפח אלא יותר לקרוע ולקפל אותו, אבל זה מה יש...
אזהרה: שולי החבית מאוד חדים ועלולים לפצוע, לגרום לחתכים וזיהומים (מישהו רוצה לחטוף טטנוס?) ולכן יש לנהוג בזהירות מירבית ולהשתמש בכפפות עבודה.
3. עיגול פינות וקידוח חורי אוורור וניקוז. בעזרת פלייר כופפתי את הקצוות פנימה והצמדתי אותם כך ששולי הפתח אינם חדים עוד. כמו כן קדחתי מספר חורי אוורור בצידי החבית (לא רואים בתמונה) ושניים בתחתיתה לצורך ניקוז הנוזלים העודפים (כדי למנוע רקבון).
אזהרה: ברקע אפשר לראות את המזיק העיקרי לצמחיה בגינה המודרנית: כלב העונה לשם דיגו. הוא חמוד, שמח, ממושמע (יחסית) ואפילו אינו חופר, אך כשהוא שומע כלב חבר בחוץ הוא רץ בהתלהבות וקופץ תוך רמיסת הצמחים והשארת שבילי "אדמה חרוכה" בדשא.
4. בסיס המתקן. הרכבתי בסיס עם גלגלים שעליו מונחת החבית כדי שיהיה אפשר לגלגל אותה בקלות בלי שתזוז מהמקום.
וכך נראית החבית כרגע, לאחר שמלאתי אותה בפסולת אורגנית והוספתי לה טחביות שלשולים וחשופיות מערימת הקומפוסט הקיימת.
עכשיו נותר לי לכסות את הפתח ב"חלון נושם". איזושהי רשת קשיחה או משהו דומה, כדי שאוכל להפוך את החבית ולתת לה כמה ערבובים טובים כל יום יומיים, ולקדוח עוד חורים לאוורור. אני גם צריך להצל אותה כדי שלא תתחמם יותר מידי, בינתיים היא מתלהטת בצהריים.
יצא לי יותר טוב ממה שציפיתי אבל העבודה עוד לא הסתיימה.
הצעות ורעיונות לשיפור יתקבלו בברכה.
משה
)
