1. שם הצמח: עגבניה, Solanum lycopersicum
סוגים שונים: Amish Paste, Beefsteak, Black Krim, Brandywine,Cherokee Purple, Cherry, Currant, Green Zebra, Marglobe, Mortgage Lifter, Ponderosa, Roma, Rutgers, Siberian, Strawberry, Tomatillo, Yellow Plum
- עגבניה
- Tomatoe.gif (33.99 KiB) נצפה 14301 פעמים
2. אדמה: מחלחלת, עשירה בחומר אורגני. באדמות מבוססות חימר היבול מירבי. באדמות קלות (חוליות) היבול מהיר יותר. pH אידיאלי: 6-6.8
3. שמש: רצוי שמש מלאה – 8 שעות יומיות לפחות (דורשות הכי הרבה שמש מכל הירקות המקובלים). עדיפות לחשיפה דרומית או דרום מזרחית.
4. השקיה והאכלה: יש להזין את העגבניות עם דשן; בשפה שלנו: מיץ הומוס או תה קומפוסט
5. הנבטה: אפשר ישירות באדמה אבל כדי לקבל עונת גידול מירבית, וכדי לבחור את השתילים הכי חזקים שנבטו, כדאי להנביט במנבטה מוגנת או בחממה 4-6 שבועות לפני מועד השתילה באדמה (פברואר-אפריל, תלוי במזג האוויר המקומי). ניתן להשתמש במגש הנבטה תקני (עם הרבה קונוסים קטנים לשתילים אינדיבידואליים) או להנביט בעציץ עמוק (כ-20 ס"מ עומק) או בקופסת קלקר מלבנית המלאים בכ-10 ס"מ תערובת אדמה עם קומפוסט. בשיטת אבי אלימלך, עושים חור באדמה הלחה עם קיסם (אני משתמש בשיפוד ממוחזר),לעומק של2-3 פעמים קוטר הזרע, ובעזרת הקיסם/שיפוד הלח מעבירים זרע עגבנייה בודד לתוך החור ומכסים. בעציץ: כדאי לשים את הזרעים בעיגול במרחק של כ-5ס"מ אחד מהשני ו2-3 ס"מ מהשפה (כדי שיהיה קל להוציא אותם בבוא העת כאילו חותכים פרוסה של עוגה. במנבטת קלקר מלבנית אפשר לסמן עם השיפוד קווים מקבילים לאורך ולרוחב במרחק של 5 ס"מ ביו הקווים ולעשות חורים כנ"ל עם השיפוד בהצטלבויות הקווים. אחרי שהנבטים הוציאו לפחות זוג עלים נוסף אחרי העלים הפסיגיים אפשר להוציאם בזהירות (שפכטל כדי לחלק את המנבטה/עציץ לפרוסות, מברג מכופף או כף מכופפת כדי להרים את ה"פרוסה" - הנבט עם האדמה שסביבו - ולשתול בעציץ קטן (של חצי ליטר בערך).
6. שתילה. כשהשתילים הצעירים מגיעים לגובה של כ-20 ס"מ (10 ס"מ זה המינימום, לע"ד) כדאי להעביר אותם לאדמה. מרחק בין שתילים: 20-30ס"מ בין שתיל לשתיל אם רוצים לגדל שתילי עגבניה בעלי גזע בודד וזקוף ללא התפצלויות (אבי סטייל) או הרבה יותר מקום אם מגדלים עגבניה פרא (שלומי סטייל). בזמן השתילה כדאי לטמון את השתיל הצעיר כך שפני האדמה שבאה אתו יהיו נמוכים מהסביבה ואז להערים אדמה סביב הגזע כדי לתמוך בשתיל הצעיר. כך גם תיווצר צלחת קטנה (קוטר של כ- 20 ס"מ ) אותה נמלא בגבבה (עשב/דשא/קש קצוץ או החלק הגס מסינון קומפוסט).
מרחק בין שורות: אם רוצים ללכת בין כל שורה אז צריך 50-60 ס"מ בין שורה לשורה. אם מגדלים 2 שורות בערוגה בלי רווח הליכה אז אפשר לצמצם המרחק בין השורות לכ-30 ס"מ. לדעתי, המרחק גם תלוי בסוג העגבנייה (שרי שלה עלים קטנים יכולה יותר צפוף וזן ענק צריך הגדלת הרווח).
קראתי על שיטה משונה: לקחת את השתיל ולשתול אותו על צדו בתעלה ולכסות אותו תוך שמכופפים את הגזע כלפי מעלה. הטענה היא שכך יגדלו לו הרבה יותר שורשים (והגזע כבר יתיישר לבד). זה אומנם נכון לדבי השורשים (בהתחלה לפחות) אבל לא נראה לי טבעי. אולי אנסה 2-3שתילים; אם משהו ניסה/ינסה - אשמח לשמוע מסקנות
7. שיטת תמיכה: ניתן לגדל שרוע (חוסך הרבה עבודת הדליה ונותן עגבניות גדולות יותר) אך כדי לקבל עגבניות יפות יותר, ומשטח קטן יותר, כדאי להדלות. ניתן לקשור למקל של כ-2 מטר גובה (מעל האדמה) ולקשור את החלק החדש של הצמח מדי כמה ימים. או,לסלסל העגבנייה סביב חוט המשתלשל מלמעלה (ה"למעלה" יכול להיות קורות החממה כמו אצל אבי, או קשתות מכפות תמר כמו אצלי, או כל קונסטרוקציה בטיחותית אחרת). אם בוחרים בחוט כדאי בשלב ראשון לתקוע שיפוד או מקל דק של 30-40ס"מ ולקשור את השתיל באופן רופף אל המקל.
8. ימים מזריעה ליבול: 60-85 יום משתילה (לא מזריעה)
9. מזיקים ומחלות, ושיטות מניעה/חיסול: יש על זה הרבה חומר במאמר שלמטה (ואין לי כח לסכם כעת... מאוחר...מוזמנים להוסיף
10. הערות נוספות: לקריאה נוספת (וארוכההההההה):
http://www.weekendgardener.net/vegetabl ... 070707.htmטיפוסי פרי - להלן הידועים שבהם:
שרי
לב השור
תמר
כדורי
מאורך
אגסי
גלילי
מכל טיפוס נמצאים בשוק זנים רבים חלקם מטיפוח מקומי וחלקם מיובאים
זני העגבנייה נבדלים גם באופי הצימוח - צימוח מסיים, חצי מסיים או בלתי מסיים.
צמיחה בלתי מסיימת (
Indeterminate) - צמח בעל גדילה מתמשכת, תפרחת ראשונה מופיעה בפרק 7-8 ולאחר מכן מופיעה תפרחת כל פרק רביעי - שלושה עלים, תפרחת, שלושה עלים. צורת גידול זו ממשיכה תאורטית עד אין סוף כשהגידול נקטע עקב מגבלות אקלים או הגנת הצומח. זנים בלתי מסיימים מיועדים לגידול מתמשך בהדליה בבתי צמיחה או בהדליה בשטח הפתוח.
צמיחה חצי מסיימת (
Semi determinante) - הענפים מסיימים צמיחתם בתפרחת קודקודית אבל בשלב צמיחה מתקדם יחסית. בזנים אילו יש על פי רוב שני עלים בין תפרחות. זנים חצי מסימים מיועדים לגידול בהדליה בשטח הפתוח מכיוון שהם יוצרים צמח מרוסן יחסית לצמחים הבלתי מסיימים ולכן נוח יותר לגידול ושליטה.
צמיחה מסיימת (
Determinente) - הגבעול הראשי והגבעולים המשניים מסיימים גדילתם לאחר מספר תפרחות בתפרחת קודקודית. זנים אילו יוצרים תפרחת ראשונה לאחר כ- 5 פרקים, ממשיכים בתפרחת ועלה לסירוגין - עלה-תפרחת-עלה-תפרחת ולאחר כ- 4-5 תפרחות מסיימים את גידולם. זנים אילו מתאימים לגידולים שרועים בשטח פתוח ומאפיינים בעיקר את זני התעשייה.