על ידי ראובן אורן » 25 מרץ 2016,14:04
מושית השבע
מושית השבע \ ד"ר אהוד קלפון
מושית השבע Coccinella septempunctata)) היא חיפושית קטנה באורך של חמישה מ"מ, המתעוררת באביב המוקדם בזמן הופעת כנימות העלים. החיפושית נפוצה בכל חלקי הארץ, בשדות ובמטעים בעיקר בעונת האביב. היא עוברת גלגול מלא במשך חודש אחד הכולל ביצה, זחל, גולם ובוגר. בתקופת החורף, מתאספות מושיות השבע במקומות מסתור ונכנסות להיברציה (תרדמת חורף) עד לראשית האביב. עם התעוררותן באביב, מתרדמת חורף ארוכה, הזכרים (שגופם קטן), מפרים את הנקבות (שגופן גדול), המטילות כחמישים ביצים זעירות שצבען צהוב ירוק. הביצים מוטלות במקובץ בתוך מושבה של כנימות הפעילות בחלק התחתון של העלים.
כעבור ארבעה ימים בוקעים זחלים מהביצים, הניזונים מהכנימות במשך שבועיים ומתגלמים כשהם דבוקים לעלים. לאחר שבוע בשלב הגולם, יוצאות מושיות בוגרות. בתקופת חייה יכולה מושית אחת להטיל עד 2500 ביצים. הגלגול המלא נמשך חודש ימים באביב, והוא כולל ביצה, זחל, גולם ובוגר. שלב הבוגר (במצב של חיפושית), נמשך בטבע בין שנתיים לשלוש שנים.
ביום הראשון אין נקודות בגבה של החיפושית ומהיום השני יש לה שבע נקודות שהולכות ומתכהות ככל שהיא מתבגרת. ברוב חייה היא בולטת בצבעי אדום כתום שהם צבעי אזהרה בטבע. החיפושית אוכלת כנימות בעונות הפעילות וצוברת שומן בגופה, המשמש לה מזון בתרדמת החורף. בקיץ החם, עפות מושיות השבע אל ההרים, שם נעים להן ומבלות ביחד בקבוצות גדולות.
בחורף הן נכנסות שוב להיברנציה ובראשית האביב הן חוזרות לעמקים ולשדות שבמישורים הנמוכים והחמימים. חיפושית זו לא תעוף כאשר הטמפרטורה באוויר יורדת מתחת לחמש עשרה מעלות צלזיוס.
האיכרים בימי הביניים חשבו שיש רק חיפושיות נקבות בטבע, שבאות לשדותיהם באביב להטיל ביצים. לכן הם קראו לסוג הזה בשם Ladybug או "קוקסינלה" בעלת שבע נקודות. הם אהבו את החיפושית הזאת, שטרפה את כנימות העלים שפגעו ביבוליהם.
קיימים בטבע קרוב ל 5000 מינים של מושיות, שחלקן ללא נקודות על הגב ולחלקן יש כעשרים וארבע נקודות. מושית נקבה יכולה להטיל עד 1000 ביצים ולאכול 5000 כנימות במשך חייה. בזמן התעופה היא מניעה את כנפיה הדקות במהירות של 85 פעמים בשנייה. כדי להתגונן מפני אויביה היא מפיצה חומר בעל ריח רע וטעם מר הדוחים את תוקפיה. יש לה עוד שיטה לשרוד כשהיא מותקפת, היא מתהפכת על הגב ולא זזה, מיישרת את רגליה, מפיצה ריח של חרק רקוב וכך היא מתחזה ליצור מת וניצלת מטורפים.
מושית השבע אינה מסוכנת או רעילה והיא נטרפת על ידי כמה בעלי חיים כגון, עורבים, סנוניות, סיסים, שפיריות, צרעות, דו חיים ועוד. יש צרעה בשם "דינוקמפוס" המטילה את ביציה בתוך גופה של החיפושית. מהביצים בוקעים זחלים זעירים הניזונים מרקמות גופה וגורמים למותה. בדרך זו מאזנת הצרעה את האוכלוסייה של מושית השבע.
בשנת 1976 בארה"ב, היה מקרה של הפרת האיזון הביולוגי- אקולוגי בין אוכלוסיית הטורף (מושית) לבין אוכלוסיית הנטרף (כנימות). האוכלוסייה של מושית השבע גדלה מאוד עד להתפוצצות אוכלוסין, שגרמה למותה של מיליוני מושיות (כי לא היו מספיק כנימות), עד לאיזון האוכלוסייה מחדש. מושיות השבע עוזרת מאוד לחקלאים במלחמה ביולוגית נגד חרקים מזיקים, התוקפים את היבולים. הן חיות למעשה על הצמחים, היכן שיש כנימות עלים ואין להן מקום גידול משלהן. למושית השבע יש שבע נקודות על הגב וכך מבדילים בינה לבין מושיות אחרות שלהן יש מספר שונה של נקודות. במחושים שעל ראשה מרוכזים חוש הריח והטעם ועל רגליה יש אברי חישה.
היום מגדלים את החיפושיות האלה במעבדות בצורה מסחרית, ומפזרים אותן בתוך מטעים וגידולי שדה כדי לטרוף את הכנימות. מלחמה ביולוגית מסוג זה, תקטין מאוד את השימוש בריסוסים כימיים ובחומרים רעילים אחרים, המרעילים את היבולים, את האדם ואת חיות הבר. הריסוסים הכימיים גם גורמים להפרת האיזונים העדינים הקיימים במארגים הטבעיים, שבין החי הצומח והדומם.
בשנת 1999 שלחו מדעני נ.א.ס.א, את מושית השבע לחלל כדי ללמוד על פעילותה והתנהגותה במצב של אפס גרביטציה והיא ממשיכה לעניין חוקרים רבים בתחומי המדע והחקלאות.
המאמר, הוכנס גם ל'ארכיב' הפורום
מנהל פורום - גינון אורגני ואקולוגי - הדרכה ויעוץ
אורגני זה הטבע שלי
באדמה בריאה - גדלים צמחים בריאים
צמחים בריאים - לא סובלים ממזיקים